לשוניאדה

עברית. לשון. שפה

עמוד 26 מתוך 86

"קולולושה" פרק 31: הבלשן שעל שמו יש מכתש בירח / פרופ' לובה חרל"פ

הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הִגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות

עם הלשון בחוץ – מילים עברית בסמליל אונ' ייל?

טור חדש שלי במגזין של ערוץ 20 – על החוכמה בעברית והקשר בין המילים, על ההיגיון מאחורי "טעויות" לשון, על מילים גנובות משפות אחרות בלי שחושדים בהן, וגם כמה הפתעות, וגם על ניפוץ מיתוסים

הד"ר ניסן נצר – דברים אחדים לזכרו

הד"ר ניסן נצר הלך היום לעולמו, ואספר פה מקצת שבחו: על הידע הנרחב שלו, על הנגשת העברית לציבור הרחב, מה העתקתי ממנו וגם על שני הפרקים החדשים בקולולושה שכמעט הקלטתי עימו

מדריך: חולם חסר או חולם מלא?

אין מי שלמד ניקוד ולא התבלבל מתי כשיש תנועת חולם יש וי"ו ומתי אין – מתי משאירים ומתי משמיטים. באתי להושיט עזרה

"קולולושה" פרק 30: הכוח המאגי של המילים / פרופ' שמעון שרביט

מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא

איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה: האותיות א-ח

בפעם הראשונה באינטרנט! מילון שמכיל מילים שרוב הדוברים הוגים אותן שלא לפי התקן בעברית. בדקו אם אתם יודעים מה הצורה הנכונה

מוציאה לשון / שלומית עוזיאל

הספר כתוב בשפה קולחת, פשוטה, וניכר שהמחברת בקיאה בעולם הספרות בכלל (ברגע שראיתי שהיא הזכירה את אסימוב – היא קנתה אותי!) ובעולם הלשון בפרט, והיא יודעת לשלב היטב בין השניים. סקירה וביקורת על הספר "מוציאה לשון – הפתעות מהמגירה הסודית של העברית"

השפה העברית – תמונת מצב

מקור ראשון במוסף מיוחד על מצב העברית היום: האם העברית בימינו מתדרדרת ומתאנגלזת (כולל ריאיון עימי), האם יש צורך באקדמיה ללשון, ומה רות אלמגור רמון חושבת על העברית המגדרית

"קולולושה" פרק 29: מה ההבדל בין עץ לאילן? הכול על לשון חז"ל / פרופ' שמעון שרביט

בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותית, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה"

למה רבים הוגים "נראָה לי" בהווה, "בִּדְיוק" בחיריק ו"א֫צבע" במלעיל?

אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑