עמוד 27 מתוך 86
כולנו מכירים את חידושי המילים של ילדים קטנים שמצד אחד הפנימו את התבנית של כללי העברית, אבל מצד שני אינם בקיאים בחריגים של אותה התבנית. התוצאה משעשעת
כשהייתי בן 24 התחריתי בתוכנית "הזירה הלשונית" ששודרה בערוץ 2 במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית. בחנו את עצמכם אם אתם יודעים את התשובות לחידות הלשוניות, ועל הדרך תגלו אם זכיתי בנופש מפנק בקיבוץ קדרים 🙂
עוד בפרק: מה הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, מה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין", ולמה האקדמיה מתעקשת לחדש מילים עבריות אם כבר בתנ"ך יש מילים לועזיות שחדרו לעברית
האם העברית שלנו יכולה להיות מכשול בהבנת התנ"ך? מחבר הספר טוען שכן, וגם יש לו הרבה דוגמות, לפחות אחת מכל פרשה בחמישה חומשי תורה
מבחר ספרים הפונים לילדים והעוסקים בנושאי שפה, עברית ולשון – מאלתרמן ושלונסקי ועד עמרי בר־לב. סקירה מיוחדת לרגל לשבוע הספר העברי
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת – מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו
"הפרקים מיועדים לכל מי שסקרן ללמוד דברים חדשים בשלל נושאים בדגש על עברית, לשון ושפה, ואין צורך בידע מקדים בשביל ההסכת" – מתוך ביקורת ההסכתים של מוצש מבית מקור ראשון
וברשומה כזו מדבקש לבקש שתנחשו מה המילים האלה: מוגדם, מסכירה, ביוף, גבוצה, חז'בון ומדבח
בעברית מהלכים שני משקלים: אקטלה והקטלה ובגללם צצות השאלות כיצד כותבים והוגים – בה"א או באל"ף. כאן אספתי את המקרים שיש בהם הבדל בין המשקלים
ערן זהר ביקש לשנות את שמו לערנ זהר, ומכאן הדברים החלו להסתבך: משרד הפנים סירב, הוא תבע אותם, והסוגיה הגיעה לפתחה של האקדמיה ללשון העברית. סיפור יוצא דופן ותקדימי על שינוי שם
