תתפלאו, כשהיינו קטנים ושיחקנו לא תמיד דיברנו עברית, אלא גם צרפתית, ערבית, ארמית, רוסית, גרמנית. כאן תגלו לְמה הכוונה "אן-דה-טרואה", מאיזו שפה "אן דן דינו", והאם למען ה' מישהו יודע מה המשמעות של "א-קווקה דה לה אומה"

תופעה ייחודית – באותו הפסוק(!) יש גיוון לשוני מעניין ומפתיע: ערבוב של זכר ונקבה, כתיב שונה של אותה המילה ועוד

נוסף על המפיק בשורשים ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה תמצאו כאן עוד שורשים ומילים המקבלות מפיק בה"א כגון ל-ה-ה, ל-ה-ל-ה, אֲהָהּ ואֱלוֹהַּ

שלוש שיטות לזיהוי מבנה סמיכות, וגם שבירת המיתוס ולפיו כל סמיכות משמעה "של" (אנשי העיר = האנשים של העיר)

רק לפני כמה חודשים ראיינתי את פרופ' יעקב שויקה לקולולושה, וזה היה הריאיון האחרון שלו. העליתי על הכתב כמה רגעים מאחורי הקלעים

כדי לדעת מה הצורה הנכונה קיבצתי את הכללים בטבלה המציגה את הצורות בלשון המקרא, בלשון חז"ל ואת החלטת האקדמיה ללשון

מלקחיים – זכר או נקבה? יום ההולדת הזה או הזאת? אופניים חשמליים או חשמליות? סיכום כל הטעויות הרווחות בציבור בשאלת זכר או נקבה, כולל טיפים לזכור

בדר"כ כשמנקדים לא מוסיפים שווא בסוף המילה, למעט בשלושה מקרים: בכ"ף סופית, כשיש שני שוואים נחים בסוף המילה וכשיש תי"ו דגושה בסוף המילה. מה הסיבה? גלו כאן

הכרך השלישי והאחרון בסדרה "עברית של שבת" ראה אור. בספר האחרון ד"ר ניסן נצר ממשיך לחבר בין עולם הלשון ובין פרשת השבוע, ובכרך הזה יש חלק שמוקדש לחיבור בין הלשון ובין חגי ישראל