ביום שלישי הקרוב, ל"ג בעומר, ארצֶה בזום במסגרת יום עיון מקוון מטעם המכללה האקדמית בית ברל, בנושא "מקצועות עתיקים בעולם מודרני". בהרצאה אציג מיזמים שמוציאים את תחום הדעת לשון ממגדל השן האקדמי ומנגישים אותו לציבור הרחב. יהיה זמן לשאלותיכם
מהי הרשומה הנצפית ביותר (כ-30,000 צפיות!), איזה פרק בקולולושה המואזן ביותר, כמה אנשים ברשימת התפוצה שלי – סיכום אישי לרגל יום הולדת שנתיים לאתר
מה הכלל: מתי את מה שסופרים אומרים ברבים ומתי ביחיד? לפניכם דוגמות מהמקרא, כלל האקדמיה ללשון וגם חידוד של הכלל שעוסק במשפט בכותרת
ספרי לשון ועריכת לשון, ספר ילדים, מגזין לנוער ועֶרכה לחיזוק הזוגיות – מיזמים שונים שבהם נטלתי חלק אם בניקוד, אם בעריכה, אם בקריאה מראש ובמתן הערות ואם בריאיון
ערכתי לשונית, ניקדתי, קראתי והערתי, הייתי בצוות הפיתוח וההתאמה לחמ"ד, קריינתי ואפילו שיחקתי(!) – כך הגשמתי חלום ישן: ששמי יופיע על הספרים של מטח
שנים שאני יועץ לשון בהתנדבות לזמרים, וכדי להעלות את המוּדעות לנושא אני מציג כאן כמה אלבומים שעברו ייעוץ שלי והזמרים גם טרחו להודות לי על כך. מכירים זמר שרוצה להוציא אלבום? הפנו אותו אליי
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים־פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו – עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?
"אַת" לזכר, "הוא" לנקבה, ו"הן" לזכרים? כן, כאן תגלו את כל הצורות המיוחדות שיש בעברית של לשון המקרא ולשון חכמים בכינויי הגוף הפרודים: אילו צורות נעלמו ואילו נוצרו, וכמה צורות יש ל"אנחנו" (רמז: עוד שלוש!)
הָיֹה היה (שרבים כותבים "היו היה"), הנץ החמה (ולא "נץ החמה") – הסבר על הצורה המסתורית והנדירה המכונה "מקור מוחלט" וגם דוגמות לשימוש בה בלשון ימינו
טקסטים מקודשים ודברי קודש מהמקורות אינם הצד החזק של רבים, אבל הדבר ניכר ביותר בכתוביות בטלוויזיה. איגדתי כל מיני טעויות מביכות: כי באנו בחרת מכל העמים, קוצ'ה בריחו, ומי שנכנס אדר מרבין בשמחה. מצחיק מרוב שזה עצוב
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑