גם אתם מתעצבנים כשאתם בקניון וכל שלטי החנויות והמותגים באותיות אנגליות? אישה אחת החליטה שהגיע הזמן לפעול – בזכותה חובה ששמות החנויות בתל אביב יופיעו גם אותיות עבריות. איך היא עשתה את זה, איך החובה הזו לא טורפדה בבג"ץ ומי איים עליה – על זאת ועוד בפרק הזה
איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה
אם חשבתם שצורת ציווי משמשת רק לפקודה-ציווי – כאן תגלו עוד שימושים: זירוז, עצה ואפילו בקשה!
המבוא משקף את מצב המחקר העדכני והוא כולל דיונים בהבדלי התחביר התלויים בסוג, השוואת פרוזה לעומת שירה ועוד
כותבים הודעה בטלפון החכם בוואטסאפ או בדוא"ל ואתם מוכרחים לנקד? ככה תעשו את זה
פרק מיוחד שעוסק בניגודים לכאורה שבין המסורת היהודית ובין המחקר המדעי: האם בראשית העולם דיברו עברית וממנה התפתחו שאר השפות או שהעברית התפתחה משפות אחרות? האם העברית היא שפה אלוהית מלאת עומק או שהיא שפה שבני אדם קבעו בצורה שרירותית? האם סימני הניקוד והטעמים ניתנו מסיני או שמדובר בהמצאה מאוחרת?
התראיינתי בנושא חלופות עבריות למילים לועזיות מהתחום הדיגיטלי, לרגל שבוע האינטרנט הבטוח מטעם משרד החינוך
מה מקור המילה "אתר", כמה משמעויות יש למילה "יד", ועל ההרחבה "על יד" ועל המילה "על". אילן חיים פור בטורו "פניני עברית"
האם יש קשר בין מחילה במשמעות סליחה ובין מחילה במשמעות חפירה מתחת לאדמה? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית"
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑