האם "אלה" רק לזכר או גם לנקבה? מה ההבדל בין "זו" ובין "זאת"? האם "הלז" משמש גם לנקבה? כאן תמצאו טבלה מסודרת ובה כל מה שרציתם לדעת על כינוי הרמז לקרוב ולרחוק – ביחיד וברבים, בזכר ובנקבה

רובנו אומר התחבֿר (מלשון חבר) בלי דגש בבי"ת וכן השתבֿץ (מלשון שבץ) בלי דגש בבי"ת, ובכך אנו לכאורה סותרים את "חוק הברזל" שבניין התפעל תמיד מקבל דגש. כאן תגלו שהיסטורית הדברים מורכבים יותר

סקירה מקיפה של המילונים הרווחים ביותר בבתי ספר: איזה מילון שוקל הכי פחות, איזה מילון הכי עבה, איזה מילון כולל איורים, מי מציין את הערך גם בכתיב וגם בדפוס, איזה מילון מנוקד כולו ואיזה חלקית, ובאיזה מילון לא תמצאו את המילה "כותל" אם תחפשו אותה בכתיב הזה. ובסוף הסקירה – טבלת השוואה מיוחדת

למה עורכי הדין מתנסחים בלשון מסורבלת כל כך, למה אנו צריכים עו"ד צמוד שיסביר לנו מה כתוב בטופס של הביטוח הלאומי או הבנק או בטופס ההסכמה לניתוח, מי למען השם המציא את הצירוף "ו/או" שכובש כל חלקת טקסט טובה, ואיך ברחבי העולם מסתדרים נהדר בלעדיו. וגם: מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה. מתאים לא רק לעורכי דין

כאן תמצאו גלריית תמונות של המודעות בחלק מהקניונים ברחבי הארץ

מלחמת המילים: איך אתם אומרים – ריצ'רץ' או רוכסן? כריך או סנדוויץ'? מטח וקניוני עופר בשיתוף פעולה החושף את "מלחמת המילים" שמתנהלת בין אותן המילים – אחת בגרסה הלועזית ואחת בגרסה העברית שלהן. וגם יש פעילות לבתי ספר

"ירושלימה", "הרצחת וגם ירשת?" – חושבים שבעברית שלנו איננו משתמשים בה"א השאלה או בה"א המגמה? תחשבו שוב! איגדתי את (כל) המקרים שבהם משתמשים היום באותן אותיות ה"א מיוחדות

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי – לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל – כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

מצעד עשרת השירים הגדולים – צל"ש וטר"ש לשוניים: כמה חריגות לשוניות יש לנתן גושן ולמירי מסיקה, על מה קיבלו נועה קירל איזי צל"ש לשוני, וכמה פעמים בשירים הזמר הוגה "בִּידיוק" במקום "בֶּEדיוק"