האם השיקול בפרסומות מסחרי בלבד או שמא מביאים בחשבון גם את הזווית החינוכית-לשונית? האם בפרסומות לילדים מקפידים יותר על העברית או בדיוק להפך? פעם אחת ולתמיד: מדוע אנשי פרסום מעדיפים שמות לועזיים? וגם: כך הגשמתי חלום לומר בקול: "ונעבור לפר-סו-מות". עוד פרק בהסכת-פודקאסט היחיד בעולם שעוסק בעניינים המעניינים של השפה העברית

איזה זמר הוגה את אותה המילה פעם לפי התקן בעברית ופעם בניגוד לו, איזה שיר קיבל ציון 100 כי לא נמצאה ולו סטייה אחת מהתקן(!), ומי הזמר שבשיר לריבונו של עולם מקבל גם צל"ש לשוני וגם טר"ש לשוני

קבלו את רשימת הספרים שכמאמר הקלישה "שום ספרייה ביתית אינה שלמה בלעדיהם" – והפעם ספרים בתחום הניקוד. אם אתם רוצים ללמוד ניקוד וגם אם למדתם ניקוד ואתם עורכי לשון או יועצי לשון – זו הרשימה בשבילכם

הפרק השני בהסכת היחיד שעוסק בלשון העברית, והפעם שיחה על הסלנג העברי: על סלנג בתנ"ך, על תפקידי הסלנג, על סלנג ב"ארץ נהדרת" ובהומור, ועל השאלה אם הסלנג הוא גיוון או ניוון

תשמעו סיפור: תלמידי ניקוד מתלוננים על כמות משקלי השם הדגושים ועל רשימות המילים הסגורות שצריך לשנן בע"פ כדי לדעת אם יש לומר צEעדה או צAעדה, אם המילה היא יEריד או יAריד, ואם יש חטף מתחת למילה "ענק" ו"חשש". כדי להקל על הזכירה שיבצתי את המילים בתוך סיפור. קריאה נעימה

קבלו את הצל"ש והטר"ש בעברית המושמעת בעשרת השירים הגדולים במצעד השבועי של גלגלצ – כמה שירים הכניס עומר אדם, על מה הצל"ש של בניה ברבי, ועל מה הטר"ש של עדן חסון, טונה וחן אהרון. המצעד הרשמי של ישראל באתר "לשוניאדה"