Tag לשון המקרא
יחי (=יחיה) המלך, כל שנבקש לו יהי (=יהיה), הבה נגילה (=נגיל), אני כפיי ארימה (=ארים) – הסבר על הצורות המיוחדות הללו, כולל דוגמות מלשון המקרא ומלשון ימינו
"אַת" לזכר, "הוא" לנקבה, ו"הן" לזכרים? כן, כאן תגלו את כל הצורות המיוחדות שיש בעברית של לשון המקרא ולשון חכמים בכינויי הגוף הפרודים: אילו צורות נעלמו ואילו נוצרו, וכמה צורות יש ל"אנחנו" (רמז: עוד שלוש!)
המבוא משקף את מצב המחקר העדכני והוא כולל דיונים בהבדלי התחביר התלויים בסוג, השוואת פרוזה לעומת שירה ועוד
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת
