Tag מדעים
חלל וחלון – יש קשר בין המילים? | איך הוגים אסטרואיד? | זה ההבדל בין: אסטרואיד, מטאור, מטאוריט | מאחורי הקלעים של המידה מדעים | שומו שמיים: מה זה שומו? – סרטוני לשון בסימן מדעים וחלל
על המשמעות של מעבורת בלשון חז"ל ועל המשמעות שנוספה לה בלשון ימינו
מה לדעתכם המקצוע החשוב ביותר בבתי הספר: לשון, אנגלית, היסטוריה, מדעים, תנ"ך, מתמטיקה או אחר?
על השורש ח-ל-ל והמשמעויות השונות שלו: חללי צה"ל, חלל החיצון, חלון, מחילה ועוד
מאחורי הקלעים של מערכת השעות בבית הספר – והפעם על משמעות המילה "מדע" ב"ספר המדע" שכלל אינו עוסק במדע
בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים
"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש – אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!
את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף
לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת
