מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע
מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו
יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם
ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?
בבית המקדש הייתה לשכה ששמה לשכת הפרוָוה. לא, לא מכרו שם פרוות, אבל כן מלחו שם את עורות הקרבנות. על גלגולי המילה פרוָוה
חידה: מה יש בתוך הזית – גרעין או גלעין? ובתוך הענב? כאן תקראו על ההבדל בין המילים: גרעין, גלעין, חרצן, זרע
"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום
איבר קטן יש בו באדם, אבל שמו מלא עושר לשוני: גם איבר ראיה, גם חור או טבעת, גם מקור מים, גם משטח או מראֶה, גם לשקול בדיוק וגם לעיין בספר, ואפילו להיות עוין כלפי מישהו * על גלגולי ההוראה של מילה עין
ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר – אלה רק דוגמות אחדות לשימוש מושאל של איברי גוף. כאן נדגמים שימושים אלה ואחרים, ואף נדון בתופעה
מה מקור המילים דקה ושנייה, והאם יש קשר בין דקה לדבר דק, ובין שנייה למילה שנייה כצורת נקבה של שֵנִי?
© 2025 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑
