Tag גאוגרפיה
חורמה, עמק השווה, עמק הבכא – יש להניח ששמות המקומות הללו מוכרים לכם, אבל לא כשמות מקומות אלא כחלק מניב או מצירוף. על ניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות
גרי אקשטיין שר "אני הולך לבֵית שְׁאָן", אבל לוּ הוא היה שָׁר בתקופת המקרא ייתכן שהיה שר "אני הולך לבית שָׁן" ואיך זה קשור לסיבה שבלשון ימינו יש שאומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן?
שׁדרות ממוקמת בדרום הארץ או שׂדרות? ומי ממוקמת בצפון – יסוֹד המעלֶה או יסוּד המעלָה? והאם חוּלון או חוֹלון ממוקמת במרכז הארץ? על שמות מקומות, שכונות ואפילו ערים שנֶהגים שלא על פי התקן בעברית
"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית
"נודניק אחד, אם לסבתא היו גלגלים אז אולי הייתם מצליחים לגמור את החודש". השפעות היידיש על העברית
לפני שאתם מתמוגגים מהאנגלית, מתפעלים מהספרדית ומתרשמים עמוקות מהצרפתית, כדאי שתכירו את הגאונות שבעברית, גאוניות שכמעט ואין שני לה
תתפלאו, אבל במקרא כשכתוב דֶּגֶל כלל לא בטוח שהכוונה לאותה יריעת בד המתבדרת ברוח והמשמשת סמל למדינות שונות. אז למה כן הכוונה?
מה פירוש צבי בשם ארץ הצבי? מדוע דווקא הצבי נבחר לסַמֵל את ארץ ישראל? והאם באמת יש קשר בין הצבי של רשות הדואר ובין הצבי שבמקרא?
