עברית. לשון. שפה

Tag ט"ו בשבט

עשו לכם תרגיל עוקץ?

גלו מה המשמעות המקורית של עוקץ ואיך היא קשורה לפרי וגם לתרגיל עוקץ

למה מיץ תפוזים ולא מיץ תפוז?

למה בעברית אומרים מיץ תפוזים (ברבים) ולא מיץ תפוז (ביחיד) כמו באנגלית? על שפות אחרות שהשפיעו על העברית

לבור את התבן מן הבר

מה לא הגיוני באמירה "צריך לבור את המוץ מן התבן" ומה הצורה הנכונה לומר את הביטוי הזה – על בר, על מוץ ועל תבן

"אל תהיה מדמנה!" על הקשר בין דומן, מדמנה, זבל וזבולון

מאחורי הקלעים של ד-מ-נ ושל ז-ב-ל מלשון המקרא ועד לשון חז"ל

בציר, בצורת, מבצר – יש קשר?

על משמעויות השורש ב-צ-ר: זהב, בצורת, נבצרות, מבצר

פטוטרת – מה זה והאם יש קשר למילה פטור?

על השורש פ-ט-ר: המילים פטוטרת, פטר רחם, פטור במובן נפטר ממישהו וגם במובן פריחה

חג לאילנות – ולעצים

האם יש הבדל בין המילה עץ למילה אילן? פרי המקרה – באיזה פרי מדובר? ואיך צריך לפנות לשדה? * לכבוד ט"ו בשבט: כמה מילים מלבלבות

נטיעות וכיוונים

על הקשר בין נטיעות בט"ו בשבט ובין הכוונת תנועה

איך אומרים: לבור את הבר מן התבן או לבור את המוץ מן התבן?

הסבר קצר על מונחים מעולם החקלאות: בר, מוץ, תבן

שוקו ולחמנית – על תופעת הגזירה לאחור

תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑