האם יש קשר בין פעימות הלב ובין הפעמון? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
המבקש להיכנס לביתו של הדיוט, וכל שכן להיכלו של מלך, טרם כניסתו עליו ליטול רשות, ו"אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית" (אסתר ד, יא). הסדר והנימוס הנהוג בעולם, נוהג אף בעבודת הכהן הגדול במשכן ובמקדש. בטרם יכנס אל הקודש פנימה, "וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ" (שמות כח, לה, וראה רבנו בחיי). לשם כך הותקנו על שולי המעיל של הכהן הגדול פעמוני זהב, "פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן" (שמות כח, לד). מטרת הפעמונים היתה להקיש בעת הליכתו ולבשר על בואו (חזקוני). כלי נוסף שנועד להכות עליו ולהקיש בו נקרא 'פעם', ככתוב: "מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם" (ישעיהו מא, ז), כלי זה מוכר יותר בשם סדן שמכין עליו (רד"ק). המילה פעמון היא המקור גם לדופק ולפעימות הלב.
הפעמון כשם עצם בא לידי ביטוי גם כפועל, כמובא בעניין חלומות פרעה: "וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ" (בראשית מא, ח), כלומר, רוחו היתה מקשקשת בקרבו כפעמון (רש"י). פרשני המקרא עמדו על ההבדל שבין המילה וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ האמורה בפרעה, למילה "וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ" (דניאל ב, א) שמתארת את הבעתה שאחזה בנבוכדנצר עקב חלומו. לדבריהם, לעומת פרעה שהחלום היה גלוי וזכור לו אך פתרונו נעלם ממנו, לא רק פשרו של החלום נעלם מנבוכדנצר, אלא אף החלום עצמו (רש"י). כך נמצא גם אודות גבורת שמשון: "וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ ה' לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן" (שופטים יג, כה). הביטוי לְפַעֲמ֖וֹ מבטא את ההתלבטות שהתחוללה בקרבו של שמשון, האם להילחם בפלישתים או שמא להימנע ממעשה זה, "כפעמון זה שמכה אילך ואילך" (רלב"ג).
הוראת המילה רגליים נזכרת בלשון הכתוב גם במילים אשורים ופעמים, כמובא בתקבולת שבפסוק: "תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי" (תהלים יז, ה). וכן: "מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים" (שיר השירים ז, ב, וראה מדרש זוטא). אפשר שהמילה פעמים בהוראת רגליים נגזרה מהמילה פעמון, על שם הנקישות שעושה האדם בשעת פסיעותיו. משמעות זו התרחבה מעבר לפסיעות הרגליים, והוזכרה גם ביחס לשקשוק גלגלי המרכבה, למשל: "מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו" (שופטים ה, כח).
לאור האמור יתבאר בפסוק: "וַיִּפְתַּ֥ח ה' אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים" (במדבר כב, כח). מה פשר המילה רְגָלִֽים בפסוק זה? כשם שרגליים נקראו בשם פעמים, כך גם המילה רְגָלִֽים משמעה פעמים. כלומר, האתון הוכתה על ידי בלעם שלוש פעמים.
כתיבת תגובה