מה בין יועץ לשון לעורך לשון

כששואלים אותי במה אני עובד, אני עונה שאני יועץ לשון. בדרך כלל אני מיד עֵד למבט שמעיד שהשואל אינו מבין במה מדובר. כשאני שואל את השואל אם הוא יודע לְמה הכוונה, במקרה הטוב הוא עונה בהיסוס: "כן, אתה עורך לשונית טקסטים". כשאני מוסיף ושואל אם הוא יודע מה בדיוק הכוונה "לערוך לשונית טקסטים", אני מקבל תשובות מגומגמות. החלטתי להסביר לאנשים אחת ולתמיד מה תפקידו של יועץ הלשון, מה בינו ובין עורך הלשון, ומה ביניהם.

אם אין לכם כוח לקרוא את הפירוט המלא (והחשוב), דלגו לטבלה המסכמת בסוף.

מ-ת-ח-י-ל-י-ם.

עורך לשון

pixabay

עורך הלשון עוסק בעריכה של הטקסט הכתוב. עריכה של טקסט כוללת כמה דברים עיקריים:

ענייני ניסוח כגון אלה:

• סדר המילים במשפט – למשל: "אתמול כתב האיש", ולא "אתמול האיש כתב"
• פישוט המשפט – כגון פחות משפטים משועבדים ויותר מחוברים, למשל: "אבא ואימא הלכו ברחוב והם ראו חללית" ולא "אבא ואימא הלכו ברחוב כשהם ראו חללית"
• ענייני משלב – כלומר רמת העברית של הטקסט. למשל: "אהבתיה" לעומת "אני אהבתי אותה" לעומת "הייתי חולה עליה"
• הבנה של כינויים רומזים – למשל: "המלכה והבת שלה יצאו לטייל, אבל היא חשבה שמאוחר לטייל כעת". לא מובן על מי עולה הכינוי "היא" – על המלכה או על הבת, ולכן יש לחזור שוב על השם ולא לכתוב "היא"
• ניקוד ממוקד – כדי למנוע דו-משמעות בקריאה של מילה מסוימת לעיתים מוסיפים ניקוד עזר, כגון "השאָלה טובה" (הוספת הקמץ שוללת את המילה השאֵלה בצירה).

ענייני תקינות כגון אלה:

• כללי הכתיב חסר הניקוד – כלומר אם להוסיף יו"ד או וי"ו או אם להשמיטן (אימא או אמא, מצויין או מצוין; תוכנית או תכנית, צוהוריים או צוהריים ואולי צהרים)
• כללי הפיסוק (מתי מוסיפים פסיק, מתי קו מפריד, מתי נקודתיים וכדומה)
• ענייני אחידות (אם כותבים פרק י"א יש לכתוב כך תמיד ולא לכתוב לפעמים פרק יא, ובוודאי לא פרק יא')
• ענייני תקינות הלשון (למשל: "ודאי ש" ולא "בוודאי ש").

כאמור, עורך הלשון עוסק בטקסט כתוב, כלומר בטקסט שאין הוגים אותו אלא רק רואים אותו וקוראים אותו "בראש" ולא בקול רם. דוגמות לטקסט שנשאר רק בכתיבה: עיתון, מאמר, ספר, גרפיקות, כתוביות בטלוויזיה (ואם הדובר מדבר עברית ומופיעות כתוביות בעברית לטובת לקויי שמיעה – כאן יש מורכבות מיוחדת, ועל כך אכתוב רשומה נפרדת).

יועץ לשון

pexels

יועץ הלשון עוסק כמעט בכל הנ"ל אבל נוספת לו עוד קומה – יועץ הלשון עוסק בטקסט שהוגים אותו. דוגמות לטקסט כזה: קריין חדשות ברדיו או בטלוויזיה, פרסומות, שחקן בהצגה. בכל הדוגמות הללו אין דיבור ספונטני אלא יש טקסט כתוב, טקסט מתוסרט, ואת הטקסט הזה הוגים ואומרים בקול.

כיוון שהטקסט אינו נשאר רק בכְּתב, ולעיתים הכתב אינו חשוב כלל אלא רק ההגייה של הכתוב, יועץ הלשון עוסק רבות בהגייה של המילים. ולכן כשיש בטקסט מילים שבסבירות גבוהה יטעה בהן הוגה הטקסט, יועץ הלשון מנקדן ניקוד חלקי (למה רק חלקי? מיד).

למשל: לקפוץ – לכאורה מילה תמימה, אבל יועץ הלשון יטיל דגש בפ"ה כדי שההוגה יֵדע לומר לקפּוץ בדגש בפ"ה. אזורים – כיוון שרוב העולם הוגה אֱזורים בתנועת E באל"ף, ינקד יועץ הלשון את האלף בתנועת A: אָזורים, כי כך ההגייה התקנית. הֶחדש – בתנועת E תחת הה"א ולא בתנועת A הרווחת בציבור.

גם מקום ההטעמה של המילה הוא נושא שיועץ הלשון עוסק בו, למשל [הקו התחתון מציין את מקום ההטעמה של המילה]: איזה (במלרע, ההטעמה על ה"זה") ולא איזה (במלעיל, ההטעמה על ה"אי"), הינה ולא הינה, שובל השמלה ולא שובל השמלה.

לעיתים יועץ הלשון מייעץ גם אע"פ שהוא לא קיבל טקסט כתוב כלל, אלא הוא רק מאזין לטקסט הדבור. למשל, לפעמים עיתונאי בחדשות בטלוויזיה מוסיף קריינות על כתבה שהכין אבל דבריו אינם מתוסרטים. הוא אומר ליועץ הלשון את המשפט, יועץ הלשון מאזין למשפט ואומר לו כיצד להגותו.

כיוון שבייעוץ לשון ההגייה חשובה מאוד ובדרך כלל (היוצאים מן הכלל יופיעו בהמשך) לא רואים את הטקסט הכתוב – יועץ הלשון עוסק פחות בעניינים שעורך הלשון עוסק בהם כמו כללי הכתיב חסר ניקוד או הפיסוק התקני. לייעוץ לשון אין חשיבות אם כותבים "מצויין" או "מצוין" אלא העיקר שהקריין יֵדע לומר את המילה. את המילה "ידע" יכתוב יועץ הלשון "יידע" – ביו"ד כפולה ובניגוד לכללי הכתיב – כי כך ייקל (ולא: יקל) על הקריין להבין כיצד הוגים אותה. וזו הסיבה שבטקסטים לייעוץ לשון אפשר למצוא צורות כגון אלו: צוֹהוֹריים, צOהOריים; מAכיר.

לא אחת גם בכללי הפיסוק יש הבדל בין הפיסוק התקני ובין הפיסוק בטקסט הגוי. למשל, על פי כללי הפיסוק את המשפט הזה יש לפסק כך:

לפיכך אמר ראש הממשלה שהוא אינו מוכן לדון בדברים.

ואילו בטקסט מקוריין נוח לפסק כך:

לפיכך, אמר ראש הממשלה, שהוא אינו מוכן לדון בדברים (שני פסיקים ב"ניגוד" לכללים).

כמו כן יועץ הלשון אינו נדרש לנקד ניקוד מדעי כשהוא מנקד חלקית את המילים להוגה הטקסט. שימו לב שלעיל ניקדתי אָזורים – אל"ף בקמץ, בניגוד לכללים. על פי הכללים יש לנקד בחטף פתח. הסיבה לשינוי היא שהניקוד המדעי אינו חשוב בייעוץ לשון כי אין רואים את הניקוד אלא רק שומעים את התנועות. לא אחת יועץ הלשון יעדיף לנקד קמץ דווקא ולא פתח או חטף פתח כדין כי הקמץ הוא סימן תנועה בולט יותר לעין, ולכן סביר יותר שההוגה יראה אותו. זאת הסיבה שבייעוץ לשון אני מבכר את הסגול הבולט על פני הצירה הבולט פחות.

הזכרתי שיועץ הלשון מנקד ניקוד חלקי ולא מלא. הסיבה לכך היא שכשיש טקסט בניקוד מלא אנשים נוטים שלא לשים לב לניקוד, אלא הם פשוט קוראים את הטקסט כאילו אינו מנוקד כלל. אבל כשיש ניקוד חלקי אנשים שמים לב לניקוד.

מתוך התוכנית "גאון של אבא", הטלוויזיה החינוכית

עוד הבדל בין עורך לשון ליועץ לשון הוא שלא תמיד כללי הניסוח הרשמיים הטובים לטקסט כתוב מתאימים לטקסט מקוריין. למשל המשפט הזה: "אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, אמר כי כך וכך" – בטקסט כתוב עורך הלשון ישנה את מיקום המילה "לשעבר" (הרי לא הממשלה לשעבר אלא האדם לשעבר בתפקיד שכיהן בו): ויתקבל התוצר הזה: "אהוד ברק, לשעבר ראש הממשלה, אמר כי כך וכך". ואולם לא אחת בטקסט הגוי הקריין מבכר לומר "אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, אמר כי" כדי להדגיש שהדמות שבה עוסקים היא דמות חשובה – ראש ממשלה לשעבר. בניגוד לטקסט כתוב שבו אין עניין של הנגנה (אינטונציה), פעמים הרבה דווקא בטקסט מקוריין ההנגנה יכולה לפתור אי-ההבנה שמופיעה בטקסט, ולכן במקרה הזה יועץ הלשון לא יערוך את הטקסט בהכרח.

ציינתי שבדרך כלל יועץ הלשון אינו עוסק בכללי הכתיב חסר הניקוד או בכללי הפיסוק הרשמיים, וכאן אסייג זאת. כשהקריינות מלַווה טקסט כתוב – יועץ הלשון נדרש גם לנושאים הללו. למשל אם בחדשות יש כתבה המאשימה חברה מסוימת בדבר מסוים, ובתום הכתבה מביאים את תגובת אותה החברה, בדרך כלל התגובה מופיעה על המרקע והמגיש מקריא אותה בקול. כאן יועץ הלשון עובד "פעמיים": פעם אחת הוא עורך לשונית את הטקסט הכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד ועל פי כללי הפיסוק, ופעם שנייה הוא עובר על הטקסט בייעוץ לשון ומנקד ניקוד חלקי את המילים החשודות, ולעיתים גם מפסק בהתאם לקריאה בקול ולא לפי כללי הפיסוק הרשמיים של טקסט כתוב.

סיכום

ההבדלים העיקריים בין עורך לשון לייעוץ לשון:

מה דעתך על אלה?

"אתה לומד לשון?! מה תעשה עם זה?" – הינה כל אפשרויות התעסוקה צפו: לשון השידור – עשו סייג לעריכה! מכם או ממכם – איך אומרים? איפה לומדים עריכת לשון? הינה רשימת כל המקומות