למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
ולחובבי soundcloud:
הינה ההסכת גם ביו-טיוב:
הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח חיים, אבל בעברית הוא זכר – שולחן חדש (ולא חדשה), שולחן נקי (ולא נקייה). החרב נקבה אע"פ שהיא כלי די רחוק מעולם הנשים – אנו אומרים חרב חדה (ולא חד), חרב נוצצת (ולא נוצץ).
מה הופך את השולחן לזכר ואת החרב לנקבה? האם יש היגיון בהחלטה שחפץ דומם כלשהו זכר והאחר נקבה, או שזאת החלטה שרירותית?
מה קורה בשאר השפות בעולם – יש אצלם מיון לזכר ונקבה, אין מיון כזה או שיש מיון מסוג אחר שאיננו מכירים? והאם בשפה שאין בה מיון לזכר ולנקבה או שברירת המחדל היא נקבה – מעמד האישה שונה משפה שבה אין מיון כזה או שברירת המחדל היא זכר?
על כל זה ועוד הפתעות, בשיחה מרתקת עם הד"ר קרן דוּבְּנוֹב שחוקרת את נושא המין הדקדוקי בעברית, והגיעה לקולולשה כדי לספר לנו על הממצאים המעניינים שגילתה.
ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית.
היא למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
היא מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.
למטיבי לכת
- המין הדקדוקי בין דקדוק לסמנטיקה / קרן דובנוב (כתב העת "העברית", כרך עא, חוברת ד')
- שלמה אלקיים, מינם של שמות העצם במשנה על פי ההתאם התחבירי, עבודת מ"א, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ג, 1983
- חיים רבין, משמעויותיהן של צורות בלשון המקרא ובלשון ימינו: חוברת לשיעור תורת הצורות, ירושלים תשל"ג, 2003
בונוס:
.
.
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
21/11/2019 at 11:00 pm
תשמע! היא נתנה שם נאום מופת בגנות מתקנות השפה. אני מעריץ אותה. איך לא השתמשת בזה ברשומה שלך על הנשיא.
23/11/2019 at 10:23 pm
מה שהעליתי לפייסבוק בעניין הנשיא? נתתי לזה מקום כבוד. הרעיון שלך טוב – אגזור את הקטע מהפרק ואעלה אותו בנפרד לפייסבוק. תודה
25/11/2019 at 9:51 am
בהחלט רעיון טוב. מחכה בציפייה
16/01/2026 at 1:10 am
כחובב לשון מושבע, הרבה זמן הציקה לי השאלה לפי מה נקבעו המינים בדוממים.
אתן כיוון מעניין שחשבתי עליו, אשמח לשמוע אם הוא בא בחשבון.
נתחיל מהשונות הבולטת בשם המספר, בעוד כולנו מצפים שהתצורה בעלת הסיומת ָה תהיה זאת הנקבית, למעשה ההיפך הוא הנכון. ועל כך הבריק לי להשיב שהיות וניתן לראות במספר לעומת הנספר יחס של השתלבות לכן מה מתאים שדווקא הזכר ישתלב בתצורה הנראית נקבית ואילו הנקבה להיפך.
החלוקה המינית הלשונית באה לידי ביטוי בתארים, הפעלים, מושגי זמן והכוונה (זה/זאת). לא רחוק לומר ששם התואר הוא המוביל כי הלוא הפעלים בדוממים הם בעצם כבר האנשה שהיא רק מָשָל.
את אותה הברקה שיישבה אצלי את שם המספר ניתן לנייד גם לחפץ לעומת תוארו שגם ביניהם ישנו היחס של השתלבות, (לדוגמה אבן גדולה, האבן משתלבת עם התואר גדולה).
אי לכך ובהתאם לזאת יתכן שלא רק כלי קיבול שבהם העדפת הנקביות היא מובנת, אלא גם להיפך דוממים שבחינת הסמנטיקה ניתן לראותם זכריים למדי דווקא בהם ההעדפה היא נקבית כיון שלצורך ההשתלבות מתאים להם תואר נקבי, ועיקרון האיחוד הוביל אחרי התואר גם את הפעלים והשאר.
לכן דווקא הכלים החדים שהזכריות בהם ברורה מקבלים את התואר הנקבי, זו תשובה גם לאיתני הטבע, והמעניין ביותר זו שאלת השמש והירח השמש שהיא הנותנת התואר שלה נקבי (בעיקר) הירח שמקבל את אורו מהשמש תוארו זכרי (כמובן שלבנה שהיא תצורה נקבית הופכת את אותו דומם לנקבי). חומר למחשבה.
דרך אגב, ראוי לציין לדברים שהביא פרשן המשנה, תוספות-יום-טוב מסכת נזיר פרק ב משנה ב, בשם אבן עזרא "כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו", שקלוזנר בשפרו מלגלג שנתלו בזה על אילן גדול כדי לטשטש ולא להקפיד על שפה תקנית, ובעצם כנראה כוונת האבן עזרא במילים פשוטות בסך הכול לומר את המסקנה המתבקשת מההסכת הזה, שבעצם אין צורך בדוממים שתהיה חלוקה כזו ובהרבה שפות היא לא קיימת או שיש גם מין שלישי ניטרלי.
להתכתב!
17/01/2026 at 11:05 pm
אכן חכמי ימי הביניים היו ערים לריבוי שמות העצם המשמשים בתנ"ך הן בהתאם זכרי הן בהתאם נקבי, ומכאן הסיקו אחדים מהם את הכלל "כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו". בעניין החלוקה הקדומה גופה – קרוב לוודאי קטגוריית המין משנית היא, ומקורה בקטגוריה אחרת, קרוב לוודאי קטגוריית הגודל. מה שנחשב קטן, דק או חלקי זוהה עם הזמן עם הנקבה. לאחרונה כתבתי על זה בכתב העת "העברית", כרך עא, חוברת ד'. שם המאמר "המין הדקדוקי בין דקדוק לסמנטיקה".