מה יוצא לנו מזה?
היציאה הרגילה שאנחנו מכירים (כמו יציאה מבניין) היא באנגלית exit. באחרונה היא קיבלה משמעות עכשווית כאשר בעלי חברות רבות, בעיקר בתחום ההיי-טק, מבצעים "אקזיט", יוצאים מן הבעלות, בדרך כלל כשהם מוכרים את השליטה בחברה למישהו אחר. ה-exit הלטיני בנוי מהתחילית ex (שפירושה החוצה, כמו במונחים כגון אקסטרוברט – מוחצן, ההיפך מאדם מופנם – וגם במילים כמו example, ועוד) + הפועל issir שמשמעותו ללכת. כלומר, ללכת החוצה. מן ה-exit נוצרה המילה האנגלית issue אשר בשלב מאוחר קיבלה את המשמעות המקובלת היום של נושא לדיון, אבל במקור issuing פירושו להוציא. ומה מוציאים? בין השאר מוציאים ספרים (ובעברית זו הוצאה לאור!) והמילה issuing פירושה גם הנפקה של מניות, אגרות חוב, כרטיסי אשראי, דרכון וכד'.
ואיך הגענו מהוצאה להנפקה?
כל מי ששירת בצה"ל מכיר את "טופס ניפּוּק אפסניה" שעליו חותמים בעת קבלת ציוד צבאי. ניפוק והנפקה באו מן השורש נפק, שפירושו להוציא. האפסנאי מנפק ציוד לחייל – כלומר, הוא מוציא אותו. החברה מנפיקה מניות שייסחרו בבורסה, כלומר מוציאה אותן למכירה.
מאי נפקא מינה? ובתרגום לעברית של הביטוי התלמודי הזה: מה יוצא מזה? מה זה משנה? בדרך כלל מופיע הביטוי הזה כדי לשאול מה מחדשת ההלכה שהוזכרה עכשיו, מעבר לאחרות. המשפטנים משתמשים היום במונח המודרני יותר נַפְקוּת כדי לציין את התוקף, המשמעות, של צעד כלשהו. למשל: מה הנפקות המשפטית של העובדה שהרשות המקומית נהגה בניגוד לחוק.
גם המַפִּיק שרואים באות ה בכתיב מנוקד בא מאותו שורש: המפיק (שרק קריינים ברדיו מבטאים אותו…) פירושו שיש להוציא, להדגיש, את האות ה, כמו במילים אביהּ (אבא שלה) מדינתהּ (המדינה שלה) וכו'.
ולא נשכח גם את היציאה מן הארון של ההומוסקסואלים, שהשפה האנגלית ייחדה לה את המונח outing.
אבל ההנפקה וניפוק האפסניה אינם קצה הסיפור: איך נקראת זונה בעברית תלמודית? נפקנית! והתרגום המודרני: יצאנית, כמובן משורש לצאת. ואבן-שושן במילונו אומר על הנפקנית שהיא מרבה לצאת וממעטת לשבת בבית.
וכך, כולם חיים בשלום בחסות אותו שורש מילולי: היצאנית, האפסנאי, החברה בבורסה – וקריין החדשות.
כתיבת תגובה