על מקור המילה "ציר" ועל מגוון משמעיה.
על צִיר המילים אנחנו נעים היום עם המילה – צִיר.
"עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה" אומר הנביא ישעיהו על הצירים הראשונים (ולא האחרונים, כפי שנראה) שבהם נתקל אדם במהלך חייו. כאבים אלה, לשונית לפחות, אינם רק
מנת-חלקה של היולדת, ועם הזמן שימשו גם לתאר כאב בכלל, כמו בצירוף-לשון נפלא זה של המשורר עמנואל פרנסיס, שחי באיטליה במאה ה-17: "צוּרִי! מְאֹד צַר לִי, לְצִירִי אֵין צֳרִי". ומשורר אחר כתב: "צֳרִי תִשְלַח לְצִיר לִבִּי".
הציר המוכר לנו יותר הוא זה שנמצא בכל דלת, מן הארמית צִירְתָא, וכבר אמר שלמה המלך בספר משלי: "הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ". בדומה לציר זה, שתכונתו לאפשר סיבוב (של הדלת, של כנפי המנעול וכד') נגזרו גם צירים אחרים שעניינם דומה: הציר שמחבר שני גלגלים ברכב, סֶרֶן בעברית עכשווית יותר. מכאן סרן אחורי במכונית, שכמו חלקי-רכב אחרים זכה לשיבוש לשוני משובב-נפש והוא נקרא בֶּקַאקְס (מן האנגלית back axle), ופיתוחו הנפלא בקאקס קדמי! ואם חשתם צירים (כאבים) בביקורכם האחרון במוסך, היה זה כנראה מפני שנאמר לכם שאין מנוס אלא להחליף את הצִירִיָה, drive axle בלעז, המחברת בין הגלגל למערכת ההנעה. ציר הוא גם אותו קו דמיוני שסביבו חג כדור הארץ סביב עצמו, ומחבר בין הקוטב הצפוני והדרומי, שקרויים גם הציר הצפוני והציר הדרומי.
הציר מחבר לא רק גלגלים אלא גם מדינות: כך הציר רומא-ברלין מימי מלחמת העולם השנייה, ויורשו המודרני הלא הוא ציר הרֶשע (קוריאה הצפונית, סוריה וחברים). אזכורים אלה מתקשרים היטב לפעילות צבאית שמתנהלת ומתקדמת בצירים, וזכורים "ציר עכביש" ו"ציר טרטור" מימי מלחמת יום הכיפורים, וגם "ציר פילדלפי" המאוחר יותר.
מלחמות דינן להיפסק והמדינות מכוננות ביניהן יחסים דיפלומטיים, ואם לא הגיעו לדרגה של שגרירים, בוודאי החליפו ביניהן צירים היושבים בצירוּת. לציר זה אין קשר לדלתות או לכאביה של היולדת, ואת מקורו רואים במילה הארמית עיר שפירושה מלאך, שליח, שהרי הציר הוא שליח של מדינה, או שליח של בוחריו אם הוא ציר בבית הנבחרים, ובלבד שיהיה "צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו" לפי ספר משלי. ולפי המדרש: "ולא ירד עמו לא עיר ולא שרף ולא מלאך, אלא הקב"ה בעצמו". ומכאן גזרו גם ציר מוֹת – מלאך המוות.
סִיימו הצירים את שליחותם וישבו לאכול משהו, פסטה בציר בקר ופטריות, כאשר את הציר הזה (bouillon במינוח המטבח הצרפתי, ומבטאים בּוּיוֹן), כפי שיודע כל שוחר-מתכונים, חייבים לצמצם ולצמצם. "דג טמא צירו אסור", קובעת המשנה. אמנם הוא ציר, ומקומו בציר הצירים, אבל לשונית אין לו כל קשר לצירים הקודמים, אלא כנראה לפועל צור.
הציר המרכזי בסיפורנו הוא axis באנגלית, וכזהו למשל Rome-Berlin axis שהוזכר. קרוב לו axle, הסֶרֶן ברכב. ומאותו שורש גם כבל קוֹ-אַקְסִיאַלִי, כמו זה שמחבר את הטלוויזיה לשקע שבקיר, שבו על ציר אורך אחד מתוחים שני מוליכים. וממנו גם aisle, שהוא מעבר – החל מהמעבר בסופרמרקט כמו זה שבו נמכרים דגנים; עבור דרך מעבר בין גושי-מושבים באצטדיון ובתיאטרון – וכלה ב"כנפיים", המעברים הצדדים שבכנסייה, משני צידי האולם המרכזי, ה"אוניה" (nave). ומה הקשר? ala היא כנף בלטינית, ומתייחסת ל-axilla, כנף, אגף של הצבא למשל או הכנף הימנית של קבוצת כדורגל; וגם כמו axilla, בית-שחי באנגלית – כולם מאותו שורש לשוני axis, ציר, וההקשר הענייני לציר הוא הסיבוב של היד או של הכנף.
כתיבת תגובה