על מקור המילים: דורון, קייס.
אני מתנצל ומבקש את סליחתכם, אבל מה אנחנו יודעים על הסליחה?
קודם כל, שמקורה כצפוי בשורש ס-ל-ח, שדומים לו קיימים גם בלשונות אחרות באזור. רעיון הסליחה והמחילה הוא וותיק לא פחות מהחטא, ולכן נמצא אותו לא מעט במקורות, ובהקשרים שונים: "אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" נאמר בספר דניאל, פסוק שהתגלגל לפיוטים ואפילו לתפילה נגד חלומות רעים. את הפיוט "אדון הסליחות" כמעט מיותר להציג.
אנחנו מכירים את ה"סוּלְחָה" הערבית, למשל בין חמולות, אבל המושג רחב יותר: חלוקת העולם על פי המוסלמים, שמקורותיה במאה השמינית, דיברה על "בתים" שונים לפי סוגי הארצות והעמים היושבים בהן: דאר אל-אסלאם, למשל, הן הארצות שבהן יושבים מוסלמים והם יכולים לקיים את דתם, ובדרך כלל השלטון בהן הוא מוסלמי. דאר א-סוּלְח, בית הסולחה, בית שביתת הנשק, מתאר אותן ארצות שמהיותן לא-מוסלמיות אי אפשר היה לקיים איתן שלום מתמשך אלא רק סוּלח. ה"הוּדנה", בית הרגיעה, המוּכּרת לנו מן ההיסטוריה הקרובה, שונה במעט, כי היא נוגעת לארץ לא-מוסלמית שאיתה יש הסכם אי-לוחמה או הפוגה בין מלחמות.
סליחה, אבל אנחנו עוברים לפרק הלועזי, שבו מככבת המילה excuse, בצורות שונות בלשונות אירופה, מן הלטינית excusare. החלק המעניין במילה הוא causa, בלטינית עניין משפטי, האשמה. וזה מתקשר כמובן ל-accusation, האשמה, ולמאמר המפורסם "אני מאשים" – ובשפת המקור J’Accuse – שכתב הסופר הצרפתי אמיל זולא ב-1898, ובו יצא נגד עיוות הדין במשפטו של אלפרד דרייפוס.
ה-excuse היא ex, הוֹצאה, שחרור, מן ההאשמה. cuse הוא המקור ל-case באנגלית, שיש לו שימושים אחדים ובכללם המשמעות המשפטית: no case to answer, ובעברית "אין להשיב לאשמה", יכול בית המשפט לפסוק ולפטור בכך את הנאשם מלהשיב על האשמה, בדרך כלל בגלל החולשה של ראיות התביעה. "קייז" בכלל הוא מקרה משפטי, וגם טענה או טיעון. ולכן, גם עניינית וגם מילולית, excuse (הוצאת האשמה) היא היפוכה של accuse, צירוף של ad+causare, כלומר העלאה, הטלה של העניין, של הטיעון. ב-excuse, מרחיקים מישהו מעִניין, מהטיעון – ואילו ב-accuse אנחנו מקרבים אליו את הטיעון. מאותה מקור גם שמה של יחסַת accusative המציינת בשפות שונות את המוּשׂא הישיר, שכן הדברים מוּפנים אליו.
cause היא סיבה, ונמצא אותה במילה because, בדיוק מסיבה זו. "קייז", הקרובה במשמעות ובצליל, התגלגלה גם למקומות אחרים, ממלחמות – ועד לאופנה: casus הלטינית, מקרה, עניין, מופיעה בביטוי הידוע casus belli, סיבה למלחמה. ובמעבר חד: לבוּש לא מחייב הוא בגד casual, מקרי, לא מתוכנן, לא רשמי. והמילה התגלגלה גם ל-casualties, אבידות בקרב, וזה מפני שהמילה החלה בשימוש של מקרה, תאונה, ועם השנים התפתחה לאבידות, בדרך כלל בשדה הקרב.
כאן היינו צריכים אולי להתנצל, אבל אז היתה זו excusatio non petita accusatio manifesta – התנצלות שלא-נתבקשה המעידה על אשמה (בצרפתית זה יפה יותר: qui s'excuse, s'accuse). ולכן לא נתנצל, אלא נמשיך במילה אחרת, מאותו עולם תוכן וגם בעלת מאפיינים מילוליים דומים: pardon, שגם היא מילת-התנצלות וגם משמשת כְּפועל שמשמעו לסלוח. ומהיכן היא? מ- perdonare בלטינית, pardoner בצרפתית, שבשתיהן מופיע הפועל שמשמעו לָתת – וזו בדיוק forgive האנגלית! מאותו שורש גם donation, תרומה – ואפילו המקור היווני של המילה העברית דּוֹרוֹן, מתנה. ואם הולכים עוד אחורה לשורש המילה, מגיעים גם ל-date, נָתוּן, וברבים data, כמו ב-database – והרי גם נתון ומתנה הם בני משפחה מילולית אחת.
כתיבת תגובה