על הצורה המקורית של הביטוי ועל משמעו.
מנחם: שלום לרא"ר. כאן מנחם פרי. היום לפני תשעים שנה הקים המוסיקאי מרדכי גוֹלינקין בתל-אביב את האופרה הארץ-ישראלית. הוא עלה לארץ בתחושת שליחות, להחיות בה את התרבות העברית. מה נוכל לומר על לשונו, רותי?
רותי: מרדכי גולינקין ראה במוסיקה היהודית ובשפה העברית חטיבה אחת שראוי להנחילה: "פנו דרך למוזיקה העברית וללשון העברית", הוא כתב בעיתון "דבר" 33 שנים לאחר הקמת האופרה. ועל חבלי החינוך של הקהל לתרבות של דיוק כתב: "אנשי ת"א, שלא הורגלו לבוא אל התיאטרון לשעה הקבועה, אָחרו מן המועד, ונאלצו לעמוד במשך כל המערכה הראשונה בהצגת הבכורה במסדרון, מאחורי הדלתות."
הביטוי "אחר מן המועד" נסמך על סיפור דוד המלך ששלח את עמשא שר-הצבא להביא אליו בתוך שלושה ימים את אנשי יהודה המורדים. עמשא לא התייצב בזמן, ועל כך כתוב: "וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ". מכאן: לֶאֱחור מן המועד, ובשינוי הבניין: לאחר מן המועד.
הצורה הזאת מקורית יותר בעברית מן המקובל היום: "לאחר את המועד", שמשמעו בתנ"ך: לעכב את המועד.
מתכונות עבריות עתיקות ומוסיקה עברית מקורית היו בעיניו של מרדכי גולינקין עניין אחד, והוא כתב: "יש לפתוח מיד בתעמולה יסודית ומקפת, בלתי פוסקת, למען הזמר העברי והשפה הזמרתית העברית".
מנחם: תשעים שנה לבית האופרה העברי הראשון. רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה