גלו מה מקור המילה דיונות ומה החלופה העברית שלה.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. ארבעים ושש שנים מלאו היום לפרוץ מלחמת ששת הימים. שירים רבים ילדה המלחמה ההיא, ובאחד מהם – "הם לפנינו שוב", כותב עמוס אטינגר, לְלַחנו של יוסי מוסטקי, על השיבה אל נופי סיני, לאחר ניתוק של ארבע-עשרה – מאז מבצע סיני. "הם לפנינו שוב, הדיונות והחול", כתב אטינגר. מהן דיונות, רותי?
רותי: דיונה היא גבעת חול הנוצרת על ידי סחיפה של החול ברוח – מחוף הים לפנים היבשה. הדיונה מתונה בשיפועה כלפי הים ותלולה מצד היבשה. דיונות יש בארץ לאורך דרום החוף, אך הן נרחבות וגדולות יותר לחופי מדבר סיני. דיונה היא מילה הולנדית במקורה, אך היא נסחפה ללשונות אירופה האחרות, ואל העברית הגיעה מֵרוסית.
נחום סוקולוב, מֵחלוצי העיתונאים העברים, כתב במאמר על הנדיב הידוע – אדמונד דה-רוטשילד, שהיה עליו "לעצור בפני החולות הפורחים, הדיונות, שמגיחים ומתקדמים… וקוברים תחתיהם את האדמות המעובדות!"
לפני כחמישים שנה חודשה באקדמיה ללשון העברית לתרגום דיונה המילה חולית. במלחמת ששת הימים, בקרב אום-כתף בפיקודו של אריק שרון, נכבש צומת אבו-עגילה והמשלטים סביבו, לאחר שכוח שריון וגם כוח חי"ר התנהלו במאמץ רב בתוך דיונות. דיונות, ובעברית – חוליות.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה