על מקור המילה דואר ועל הקשר לכדור וגם לדיר באלק.
מנחם: כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. 9 באוקטובר היום – יום הדואר הבין-לאומי כבר ארבעים ואחת שנים – יום שבו יוצאים במדינות רבות בולים חדשים, מוצגות תערוכות בולים ונערכות תחרויות בכתיבת מכתבים. רותי, מניין המילה העברית "דואר"?
רותי: נתחיל בקצת היסטוריה: בדיון בתלמוד, בענייני שבת, עולה הסוגיה אם שולחים איגרת ביד נוכרי בערב שבת. ובאותו דיון נזכר בי-דואר. לפי רש"י שם – דואר – שלטון העיר, ולו רגילין לשלוח איגרות. מכאן לקחו אנשי תקופת ההשכלה את הצירוף הזה – בי-דואר – בי – צורה ארמית, ובעברית: בֵּית – בית דואר.
לצד אלה עדיין שימשו פוסט ופוסטה, אבל לאט לאט השתגרה המילה 'דואר', לאחר שחולצה מן הצירוף "בית דואר", ואחר כך התחילה לשמש במשמעות רחבה יותר – המכתבים ושאר הדברים הנשלחים.
אולי כדאי גם להזכיר שהמילה 'דואר' באה כנראה מן השורש ד-ו-ר, שפירושו להסתובב. כך בערבית למשל דַאר פירושו הסתובב, ומכאן 'דיר באלכ' – הפנה את תשומַת לבך.
דוּר בלשונו של ישעיהו הוא מעגל, או כדור. והמשמעות הזאת קושרת אותנו יפה למילה דוואר – נושא המכתבים. כבר במדרש, מדרש תנחומא, מוצאים סיפור על "…דוור שהיה מהלך… ועבר בתוך הנהר ונפלו הכתבים לתוך המים". וכפי שמצאה החוקרת סמדר ברק היו גם הצעות אחרות עם תחיית הלשון: ביאליק הציע 'רץ' ואיתמר בן אב"י הציע דארן. היום – הדוור נשאר דוואר, אבל נראה ששק המכתבים שלו קל יותר, בזכות הדואר האלקטורני – דואַ"ל בקיצור – הנקרא בפי רבים במילה האנגלית mail. והיום אפילו אל הפוסט חזרנו – והוא מאמר קצר המופץ בדואר האלקטרוני – ואולי יפה לקרוא לו: שדר.
מנחם: יום הדואר הבין-לאומי רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה