האם השימוש ב"רשאי" במשמעות "יכול" הוא פסול? על שתי המשמעויות של "יכול" מן התנ"ך ועד ימינו.

@yiramne

"אתה יכול אבל אתה לא רשאי" – גם לכם אמרו את השטות הזו? (פרשת שופטים) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #יכול #רשאי #יכולתפיזית #יכולתמופשטת #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרדברים #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #יכולאבללארשאי @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

גם לכם אמרו את זה? בבית הספר היסודי שבו למדתי, אם מישהו איחר לשיעור ושאל את אחד המורים שאהב "להתחכם" אם הוא יכול להיכנס לכיתה, אותו מורה היה משיב לו: "אתה יכול אבל אינך רשאי".

לפי אותו מורה, והוא אינו היחיד שחושב כך, יש הבדל בין יכול  המבטא יכולת פיזית, ובין רשאי – מישהו שניתנה לו הרְשות. החלוקה נשמעת הגיונית, אבל היא אינה עומדת במבחן ההיסטורי של הלשון.

במקרא יכול בא בשתי משמעויות:

גם יכולת פיזית וגם יכולת רוחנית-מופשטת, כלומר רְשות לעשות משהו.

  • דוגמה ליכולת פיזית:

כתוב על עלי הזקן: וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת – פיזית הוא לא הצליח לראות.

  • דוגמה לציון רשות:

כתוב בפרשת השבוע שלנו פרשת שופטים: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי – אין מדובר בחוסר יכולת פיזית להמליך מלך נוכרי, אלא שאין רשות לעשות זאת. לֹא תוּכַל = אינך רשאי.

שתי המשמעויות של יכול (הפיזית והמופשטת) נדדו גם ללשון חז"ל, ובה התחדש גם התואר רשאי, אבל רק לעניין רשות, כמו: מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. אינו רשאי = אין לו רשות. 


(הוספה כדאי לחדד את הנקודה בסרטון:  המורה רשאי להבחין בין יכול הפיזי לרשאי הרוחני, אך אינו רשאי לפסול את יכול במשמע הרְשות, שהריהו רווח הן במקרא הן בספרות חז"ל.)