גלו למה התאריך נקבע דווקא לז' באדר.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. ז' באדר היום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שלא נודע מקום קבורתם. למה נבחר היום הזה, רותי, ולמה נבחר השם הזה?
רותי: ז' באדר נחשב ליום מותו של משה רבנו. "מניין שבשבעה באדר מת משה"? שואלת התוספתא, ומשיבה: "מָנָה שלושים ושלושה יום למפרע", מעשרה בניסן, שבו עברו בני-ישראל את הירדן, "ונמצא: מת משה בשבעה באדר". סופרים למפרע – לאחור – כאילו פורעים את הדרך שנסללה בספירה לפנים. חישבו שם ומצאו שצריך לספור לאחור שלושים ושלושה ימים מי' בניסן, ומגיעים לז' באדר.
כך נקבע במסורת היום שבו נולד משה, וגם מת. "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה'", כתוב בספר דברים, "וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". כלומר לא נודע מקום קבורתו. ולכן נקבע היום הזה ליום הזיכרון למאה שמונים ואחד חללי מערכות ישראל שלא נודע מקום קבורתם.
הפועל "נודע" שבצירוף המילים "לא נודע" הוא פועל סביל, בבניין נפעל, והוא מדגים את השימוש היפה של פעלים סבילים: משתמשים בהם כשלא נזכר עושה הפעולה. למשל בתהלים: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ": הפסוק איננו אומר מיהו היודע, למי נודע, וכך הקורא מבין שהדבר נודע לכול.
גם מן הניסוח "שלא נודע מקום קבורתם" עולה אמירה כללית – אין איש יודע את מקום קבורתם.
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה