על מקור פעולה ההצבעה – מבית המקדש ועד ימינו.

מנחם: שלום,  כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. יום הבחירות היום – היום שבו אזרחי המדינה בוחרים במפלגה שהם מבקשים להגדיל את כוחה בכנסת ובממשלה. בוחרים על ידי הטלת פתק נתון במעטפה לתוך הקלפי, והפעולה הזאת נקראת הצבעה – מניין ההצבעה הזאת, רותי?

רותי: הצבעה על ידי הטלת פתק לקלפי, הצבעה אלקטרונית כנהוג בכנסת למשל, והצבעה באתר המרשתת, האינטרנט – כולן נשענות על ההצבעה שהייתה נהוגה בקרב הכוהנים בבית המקדש לקראת יום הכיפורים. ההצבעה שם הייתה הרמת אצבעות – אצבע אחת או שתי אצבעות.

על מה הצביעו שם? על הזכות לתרום את המזבח, כלומר לפנות ממנו את האפר שנותר בו לאחר הקרבת הקרבנות. תחילה היה עושה  זאת כל כוהן שרצה, ואחר כך מי שהגיע ראשון אל המזבח. אבל אם הגיעו שניים יחד היו מטילים גורל בדרך שהייתה כרוכה בספירה של הכוהנים, אבל כדי שלא לספור אותם עצמם, שהרי יהודים נמנעים מלספור בני אדם, הם היו מרימים את אצבעם, או שתיים מאצבעותיהם, והממונה היה סופר את האצבעות.

הפעולה של הרמת האצבע נקראה הצבעה.

ומכאן התפתחו בעברית החדשה כל ההצבעות: הצבעה על דבר כדי להסב אליו את תשומת הלב, הצבעת התלמידים בכיתה, המרימים את אצבעם כדי להשיב על שאלת המורה,  ההצבעות בעד ונגד, וגם ההצבעה לבחירות, שבה כבר אין אצבעות כלל אלא פתקים בלבד.

מנחם: תודה לך רא"ר.