?

מנחם: היום/השבוע  מציינים בעולם את יום הפליטים – מחפשי המפלט ומוצאי המפלט הנאלצים לברוח מביתם וממדינתם בשל רדיפות אכזריות. שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. פליטים היו גם בימי קדם, ואפשר לומר  שהמילה 'פליט' שמרה על משמעותה הקדומה, נכון?

רותי: נכון. פליט – מי שמצליח לברוח ממקום מלחמה או ממקום מצוקה. את השורש פל"ט אנחנו מכירים היטב מנסיבות חיינו: מפעלים פולטים חומרים מסוכנים, עובדים נפלטים ממקומות עבודה ודברים לא מכוונים נפלטים מפינו. כל אלה נכנסו לעברית בתקופה מאוחרת יחסית, תקופת המשנה והתלמוד.

המשנה מדברת על מאכלים או גידולים בולעים – הסופגים לתוכם חומרים, לעומת מאכלים פולטים – המוציאים מתוכם יסודות כלשהם, בעיקר בעת הבישול, ובתלמוד הירושלמי מוצאים זיתים "הפולטים את שמנן" – פולטים את השמן שבתוכם. כל השימושים האלה מאוחרים יחסית.

אבל את הפליט הבורח כדי להציל את נפשו מוצאים כבר בלשון התנ"ך: כששבה מלך סדום את לוט  ולקח את כל רכושו, הצליח אחד מאנשי סדום להימלט מן המלחמה ולהודיע לאברהם על אשר קרה לאחיו: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי", כתוב שם. הפליט הזה הצליח להציל לא רק את נפשו אלא גם את לוט ואת בני ביתו. נאחל לכל הפליטים חיים של נחת ורווחה, והלוואי שלא יהיו עוד כמותם.

מנחם: תודה רבה לרא"ר.