הכסף הופקד בחשבון, המפקד נתן פקודה, החיל נפקד – על הקשר בין המילים מהשורש פ-ק-ד.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. אתנו היום מר ישראל ליכטמן ממושב מעגלים, והוא מבקש לשאול שאלה על השורש פָּקַ"ד. רות אלמגור-רמון תשיב לו.
ישראל ליכטמן: השורש הזה רב שימושים, ולא תמיד ברור קשר המשמעות ביניהם: "וה' פָּקַד את שרה", האישה נפקדה בבנים, הקצין פָּקַד על חייליו, הַחייל נפקד, הכסף הופקד, התלמידים התפקדו, ואיך מתקשרת לכאן הפקידה, והביטוי: מפקידה לפקידה – לעתים?
רותי: באמת שורש רב-משמעים המשמש בעברית בכל שבעת הבניינים.
המשמעות העיקרית של השורש – להיות, לקרות, להיות נוכח, או להביא לידי נוכחות, ומכאן לתת, למסור.
המשמעות הזאת כללית מאוד, ולכן היא מתפצלת לתת-משמעויות רבות:
פקודה – ניתנת, נמסרת, ומכאן מפקד, וכל התחום של פיקוד. פוקד, בתנ"ך הוא גם מי שממנה – מוסר מינוי, ומכאן תפקיד. מי שמפקיד את כספו, בבנק למשל, מביא אותו לידי נוכחות שם, וגם פיקדון – נוכֵח במקום שבו מפקידים אותו. פקיד – מי שניתן בידו תפקיד, מינוי. ממונה על דבר – מפקד – מנייה שמטרתה להראות מי נוכח, ומכאן נפקד – מי שאינו נספר, אינו נוכח. ו"נוכֵח נפקד" בלשון המדוברת – קיים וכאילו לא קיים. לפקוד פירושו גם לזכור – הרי מי שזוכר דבר – משהו נמצא בזיכרונו, נוכח בזיכרונו: "זכרנו… לטובה ופקדנו… לברכה" אומרים בתפילת "יעלה ויבוא". האישה הנפקדת – בתנ"ך – אלוהים פוקד אותה – זוכר אותה. ומכאן גם המילה "פקידה" – זכירה, והביטוי "מפקידה לפקידה" – מזכירה לזכירה – זכירה לטובה – במשנה בעיקר לעניין האישה הנידה, ואחר כך – במשמעות כללית – מפעם לפעם.
מנחם: רא"ר – תודה רבה, ותודה לך ישראל ליכטמן על שאלתך.
כתיבת תגובה