על מקור המילים: פלילי, פילל, תפליה, תפילין, תפל, התפלה, תפלות, סגידה, מסגד.
מי פילל שהקשר בין תפילה במסגד למעשה פלילי עובר על פני גשר של מילים, וכולן, כצפוי, צמחו משורש אחד: פ-ל-ל. זהו מקרה מעניין שבו שורש מתפתח למילים במשמעויות קרובות אך שונות, וחוקרי-הלשון מנסים מכיוונים שונים למצוא את ההקשרים ביניהן.
המובן השכיח של השורש פ-ל-ל הוא לשפוט, ובתצוּרה של אחת מלשונות האזור "לשבת למשפט" (זכרו את המונח העברי כס המשפט). על השופט, פָּלִיל, נאמר במקורות "ואין פלילים אלא דיינים"; פְלִילָה היא החלטה של שופט מתוך כך שהמובן המקורי של פלל היה לחתוך, להחליט – תפקידו המובהק של השופט, ומכך שגם בערבית קיימת הקבלה זו (פַאלַא פירושו חָתך, שָבר). גם to decide, להחליט, בא מן הלטינית caedere, לחתוך. פירוש אחר קושר את השורש פ-ל-ל למחשבה, ראייה לעתיד, והוא הקושר את המילה למה שמְחַכּים ומְפַלְּלִים לו. המחשבה מתקשרת גם לתפילה, זו העומדת בפני עצמה, כגון תפילת שחרית, וגם זו שהיא אחת משתי תְּפִילִין (כן, נקבה ברבים): המתפלל מניח תְפילָה של יד ותפילה של ראש.
האם לילד הזה פילַלנו, ואיך הוא קשור למשפט הפלילי?
את הסיכום הטוב ביותר למשמעויות השונות ולהקשרים ביניהן נותן מילון בן יהודה: "כנראה הצטרפו שני שורשים בפועל עברי זה: א) פלל במשמעות צפה לדבר שיבוא… מן פאלל בערבית שפירושו סימן מן השמיים, סימן לעתיד, ומכאן פְּלִילִיָּה במשמעות ראיית סימני השמיים וקסמים; ב) פלל שעיקרו ברית בין בני אדם (ואלוהים) הערֵבים זה לזה, מפללים זה לזה או מתפללים (מתערבים) זה בעד זה ומגינים איש על רעהו. החוטא בחובת הברית הוא חוטא עוון פלילי".
ורק אל תטענו שאנחנו עוסקים בטָפֵל ולא בעיקר, שכן את טָפֵל מבלבלים לא אחת עם תָּפֵל. אז כך: לתָפֵל אין כל קשר עם תפילה ועם השורש פ-ל-ל. מובנו המקראי הוא רוק, מנוזלי הפה, ולפי בן יהודה "במשמעותה הראשונה נולדה המילה תְּפֵל בוודאי כחיקוי לקול הרקיקה, ומכאן מקור השורש שממנו גם תַפַל, רקק בערבית", מה שמזכיר כמובן את טְפוּ-טְפוּ בעברית שלנו! המנה בארוחה יכולה להיות עיקרית ולא טְפֵלָה, ועדיין תְּפֵלָה, חסרת-טעם: "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח" שואל איוב. במתקנים שהמציא המהנדס אלכסנדר זרחין, עסקו, לפי המינוח הישן, בהמתקת מי-ים. אולם, כיוון שלא המתיקו את המים אלא הוציאו מהם את המלחים, המינוח הנוכחי והנכון יותר הוא הַתְפָּלַת מי-ים.
ואפשר לִתְפּוֹל (כן, במסגרת הבלבול, אפשר גם לִטְפּוֹל וגם לִתְפּוֹל, ושניהם במובן של לָטוּחַ, לִמְרוֹחַ) דברֵי תִּפְלוּת על אדם, לומר עליו דברי-הֶבֶל, כי תִּפְלוּת היא מילה נרדפת להוללות והבלים, וגם לעגבים ופריצות. ובלבד שלא נגיע לתִיפּוּל נמרץ! וכדי להגדיל את הבלבול: טָפֵל הוא גם דבר משני, ובכתיב אחר תָּפֵל – אבל הוא גם, בדיוק כמו תָּפֵל, משהו חסר טעם. ואם אתם רוצים להמשיך ולהתבלבל, אז תָּפֵל הוא מה שמטייחים בו את הקיר: "וְהָרַסְתִּי אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טַחְתֶּם תָּפֵל" בספר יחזקאל – אבל טֶפֶל או טְפוֹלֶת הריהו חומר שמורחים אותו בזמן הבנייה, מֶרֶק. הכל תלוי במה אתם מאמינים – ובלבד שלא תהייה זו אמונה לא רצינית – כזו, שפעם נקראה אמונה טְפֵלָה (משנית, לא עיקרית), ועם הזמן, בגלל הקרבה העניינית והצלילית, היתה לאמונה תְפֵלָה.
מהאמונה אנחנו חוזרים לתפילה: בארמית השתחווייה היא סגיד, כמו העברית סְגִידָה. מכאן, גם המִסְגָּד של המוסלמים (מסג'ד בערבית) שבו סוגדים לאל – וממנו הגיעה mosque באנגלית. וכדי לסגור מעגל: בית תְּפִילָה הוא ליהודים – אבל זה של הנוכרים מכוּנֶה בית תִּפְלָה או בית תִּפְלוּת.
המתפלל הוא באנגלית prayer שבאה מן הלטינית precare, לבקש, לשאול, להתפלל. השורש הזה קרוב ל-fragen, לשאול בגרמנית וגם ביידיש. ממנו נוצרו גם prier, להתפלל בצרפתית וגם לשון הבקשה prière de , למשל בשלט: נא לא לַחֲנוֹת. בדיוק באותה צורה, ומאותו שורש כמובן, גם prego באיטלקית פירושה אני מתפלל – וזו גם תהייה התשובה שלי על התודה שלכם: prego, בבקשה.
כתיבת תגובה