אזור גרירה

(לחצו להגדלה)

גיליון מספר 34

הטור בטקסט "חי":

יש מטבע לשון שרגילים לומר: "לא-לוהים פתרונים". מקורו בסיפור יוסף ואחיו (בראשית מ, ח). אבל מדוע פתרונים ולא פתרונות?

תכירו את תופעת הגרירה: שינוי של מילה בהשפעת מילה השכנה לה. פה המילה א-לוהים השפיעה על המילה השְכֵנה פתרונים: כיוון שא-לוהים באה בסיומת -ים גררה המילה את הסיומת הזו גם למילה פתרונים.

התופעה נמצאת פעמים רבות בתנ"ך, כמו בדברי משה רבנו למרגלים: מָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים (במדבר יג, יט). בתנ"ך בא תמיד הריבוי מחנות, ורק כאן מחנים בהשפעת גרירה למילה מבצרים.

תופעת הגרירה נמצאת גם בלשון חז"ל, למשל כאן: "שטף נהר קוריו, עציו ואבניו" (בבא מציעא כב ע"א) – הריבוי הרגיל של קורה הוא קורות, ובנטייה קורותיו. אלא שאגב גרירה של עציו ואבניו נכתב פה קוריו .בברכת האילנות יש המברכים "אילנות טובות" (כך מופיע בתוספתא סוכה ב, ה, וכן מנהג עדות המזרח ויוצאי תימן), וההסבר לכך נעוץ בתופעת הגרירה. גם במונח המוכר בעולם הלכה שנטבע בימי הביניים "מאכלות אסורות" יש אותה תופעה. הרמב"ם בספרו משנה תורה מקדיש פרק שלם לנושא מאכלים אסורים, אבל הגדיר זאת מאכלות אסורות בגלל גרירה למילה מאכלות.

תופעת הגרירה חיה וקיימת גם בלשון ימינו, כמו: לא יאומן כי יסופר – השורש א-מ-נ במשמעות נאמנות בא בבניין נפעל, ולכן היה ראוי לומר לא יֵיאמן כי יסופר. אנחנו אומרים יאומן (בניין פועל) בשל גרירה של יסופר. זו הסיבה גם לאמירה לא מדובשך ולא מעוקצך – אף שנטיית המילה דבש באה בתנועת i (דִבשי, דִבשיכם), ולכן היה צריך להיות דִּבְשֵׁךְ, בשל גרירה מהמילה עוקצך רבים הוגים דוּבשך בתנועת u.

כך גם משמנה ומסלתה (במקום סָלְתָּהּ – הקמץ בסמ"ך קמץ קטן שהגייתו o), וכך גם כבדהו וחַשדהו (במקום חָשדהו בקמץ קטן שהגייתו o). הסיבה לכך היא גרירה של תנועת a במילה כַּבדהו על חשדהו.

מה דעתך על אלה?

לא יאומן/ייאמן כי יסופר? – על תופעת הגרירה בלשון ימינו למה בברכת האילנות אומרים "אילנות טובות" ולמה "טובים"? שני דברים מוזרים שנפתרים בעזרת עיקרון אחד! (פרשת שלח לך) ההפתעה שיש במילים שמָאלי וימָני!