על הקשר בין אפרת ובין אפרים ועל הסיומת הקדומה של הנקבה בעברית.
@yiramne מפרקים לאפרת ת'צורה! #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #אפרת #שםפרטי #אפרים #פרה #אלףמקדימה #אלףפרוסתטית #אפעל #משקלאפעל #גילת #רינת #סיומתנקבה #סיומתקדומה
תמלול:
נפרק לאפרת ת'צורה.
•המילה אפרת כנראה מהשורש פ-ר-י המציין שפע וריבוי, כמו שאנחנו מכירים גם מהשם אפרים שאף הוא מהשורש פ-ר-י, כמו שמסביר יוסף את הסיבה בבחירת השם אפרים לבנו: כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עׇנְיִי. הפרני, הפרה אותי – שורש פ-ר-י.
•התי"ו של אפרת היא תי"ו קדומה. בעברית ימינו מילים ממין נקבה מסומנות בסיומת -ָה או -ֶת: מלך-מלכה, חייל-חיילת. אבל היסטורית סיומת -ָה הייתה סיומת -ַת (at-), ורואים זאת כמו מלכה, מלכת-, מלכתי וכדומה (פתאום יש תי"ו), ובשם אפרת יש שריד לצורן הקדום הזה [סיומת -ַת (at-)] של הנקבה. כלומר היום היינו אומרים: אֶפְרָה, כמו בעוד שמות בלשון ימינו שמשמרים את הסיומת הקדומה לנקבה -ַת (at-), לצד הצורה הרווחת: גילה-גילַת, רינה-רינַת.
•ומה עם האל"ף של אפרת? זו אל"ף של משקל המילה: אפרת משקל אֶפְעָל, כמו: אקדח שורש ק-ד-ח, משקל אפעל. לפי הסבר אחר אומנם השורש פ-ר-י אבל האל"ף היא אל"ף מקדימה (פרוסתטית) שנוספת למילה כדי להקל על הגיית המילה, כמו: אתמול לצד תְמול, אצטדיון לצד צְטדיון (ביוונית: stadion).
כתיבת תגובה