על מקור המילים: תמר, תמיר, תמרור, מיתמר, דקל, דורון, דייט.
האם כל התמורה על הסכמתה של גב' דקל לצאת ל"דייט" היתה פסוק משיר השירים? מייד נדע.
עיסוקנו הוא בדקל המיתַמר אל-על ובתמרים שהוא מניב. הכל מתחיל בעץ התמר, ובהבחנה הקלושה בין שם העץ ובין שם הפרי: שניהם תמר, וכך גם בלשונות האיזור. משֵם העץ מקבלים גם את התְמירוּת שעניינה גובה: אדם (וגם עץ) הוא תָּמִיר, וגם תימרות העשן מהמדורה אשר מִיתמרות ועולות אל על כדקל. ישנה דעה, כי זהו המקור גם למילה תַּמְרוּר, ציון-דרך, כגון השימוש בפי הנביא ירמיהו: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים". ומעניין, שכמה פסוקים קודם אומר הנביא "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ", וכאן התמרורים עניינם מרירות ולא היתמרות.
את העיסוק בעץ התמר אנחנו ממירים עתה במילה קרובה – אבל, הפעם היא מן השורש מ-ו-ר שעניינו להחליף. ממנו קיבלנו את התמוּרה, וגם את ההֲמָרָה (כגון של מטבע זר), וגם את ההַתְמָרָה שפירושה החלפה: בטכנולוגיה תמצאו מַתְמרים שונים שמחליפים אות פיזי לאות חשמלי ולהיפך. למשל: המיקרופון שממיר את הקול לאות חשמלי – והרמקול שפועל בכיוון הפוך. מכאן כמובן המוּמרים שהמירו את דתם, ואפילו המילה מַיִר שרק כותבי המילונים מכירים אותה, ומשמעה חילופין במוצרים ושירותים ולא בכסף. לנו היא מוכרת במילה האנגלית barter. העברית נקייה מן הלשונות הזרות: בארטר הלועזית החלה את דרכה מן המילה הצרפתית barater שמשמעה להונות, לרמות, (וגם לשגֵל), "לדפוק". המילון מעיר כי הקשר בין מסחר והונאה קיים בכמה לשונות.
חוזרים לדקל התמר שלנו, שהקשריו הלשוניים אינם רק בצורתו המיתמרת אלא גם בצורת ענפיו המזכירים כף-יד. מכאן "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל" כשנצטווינו על הלולב כאחד מארבעת המינים. והמעניין הוא שגם בלשונות אחרות נשמר הדימוי: palm tree (שהיה הרבה לפני Palm Beach ופאלמה דה מיורקה, ואפילו לפני לבבות-הדקלים, ה-palmitos…) משמֵר את כף היד כי palm הוא החלק השטוח של כף היד, זה שממנו יוצאות האצבעות. זוכרים את ה-Palm Pilot, אבי המשפחה של מחשבי כף-יד?
מייד נחזור לאצבעות, ורק נאמר כי גם הדֶקֶל, שמו של העץ, מתערבב עם הפירות הצומחים עליו: דָקָל בערבית הוא סוג של תמרים, והטובים שבהם נקראים דָקָל-נוּר (ולא דֶקֶל נוּר כפי שהוגים אצלנו!) במקור הערבי הם נקראים דֶגַל נוּר או דֶגְלֶט נוּר, ומעבר לאגדות, כנראה מקור השם הוא תמר רך, מוּאר (נוּר, אוֹר בערבית) שקוף. כך גם תמצאו אותם באנציקלופדיה: Deglet Noor. הנה חוזרים לאצבעות: ביוונית, אצבע היא dactylos. משיעורי הספרות תזכרו בוודאי את המשקל השירי דַקְטִיל בן שלוש ההברות – בגלל דמיונו לשלושת הפרקים שבכל אצבע! אחיו למשפחת המשקלים היה יאמְבּוּס – בגלל jambe, רגל בצרפתית. מה יותר טבעי מכך שפרי עץ התמר, הצומח על כפות תמרים, יהיה קשור לאצבעות? ואכן, date באנגלית, dattero באיטלקית (שבה dito היא אצבע), datte בצרפתית – כולן פרי התמר. והיכן צומחים הפירות הטובים האלה? על דקל התמר אשר שמו המדעי הוא Phoenix dactylifera.
ואיפה בכל הסיפור הזה גב' דקל שיצאה לבליינד דייט? האם אכלה תמר עיוור? ממש לא. ה-date שלה אינו תמר אלא תאריך, מועד נתון. הכל החל בפועל הלטיני dare, לתת, ובכך שבכל מכתב נהגו פעם לציין שהוא "ניתן", datus, אולי מפני שניתן לשליח, בתאריך מסויים, ומכאן date (דייט), תאריך, ומאוחר יותר גם פגישה. datus זה התגלגל גם ללשון רבים והיה ל-data, נתונים. ואם נרצה סוף טוב לדייט – והכל סביב אותו שורש לשוני שעניינו לתת – נוכל לחשוב על דוֹרוֹן שהוא נתן לה (מילה יוונית שפירושה מתנה, וקרובתה הלשונית donation), ואולי בהמשך גם דיברו על dowry, נדוניה באנגלית, והוא בוודאי ציטט לה משיר השירים אשר לשלמה: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת: אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים".
כתיבת תגובה