על מקור המילים: חף, חף מפשע, חפיפה, חופף, פין, חפין, חופה, חיפוי.
גם אם שכחתם את כללי הגיאומטריה לחפיפת משולשים, עד לסיום ה"רגע" הזה כבר לא תהיו חפים מידיעה, ותוכלו לשתף בכך גם את הפנצ'רמאכער (צמיגאי, בעברית לא-קיימת) שלכם. העיקר, נשתדל שההסבר לא יהיה חפיף.
החַפּוּת, שעליה מדברים לצערנו יותר ויותר בגלל חזקת-החפות שלה טוענים חשודים ונאשמים, נוצרה מן המילה חַף שפירושה טהור, חסר-אשמה. כנראה השתנו קצת הזמנים, כי בתנ"ך היא מופיעה רק פעם אחת, בספר איוב: "זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֹן לִי". העברית החדשה אימצה מילה זו כדי לציין נקי (שהוא מי שאין בו אשמה), תוך שימוש בשורש ח-פ-ף שפירושו ניקוי בשפשוף, כגון בחפיפת הראש. השפשוף הזה הביא גם ליצירת המילה הנשכחת חַפָּן למסז'יסט, מעסֶה, אבל גם הוא לא יוכל לעזור לכם אם לקיתם בנגע-העור חֲפָפִית, prurigo, המאופיין בגירוד ושפשוף.
אבל לא רק הראש נקי, וגם בורג חסר-ראש נקרא בורג חָף או בורג עיוור. עכשיו לכו ונסו לומר לפנצ'רמאכער שלכם שיתחיל להשתמש במילה. אין סיכוי. שיעור קצר בצמיגאות: בורג חָף הוא פִּין, מוט בעל תבריג שאין לו ראש. הוא וחבריו מחוברים מצד אחד לתוֹף-הבֶּלֶם (drum באנגלית) של הגלגל, עליהם מלבישים את ה"ג'אנט" (דיסקת הגלגל, למי שמתעקש) ועליו הצמיג, ונועלים הכל באום-כיפה. בקיצור: בעל-המקצוע יגיד לכם שזהו "גוּז'וֹן", ככה היה וכך יהיה, ותפסיקו לבלבל אותו עם ברגים חָפִים. הגוּז'ון, הוא מן הצרפתית gougon שלקחה מן הלטינית gobius, דג קטן, ומשם התגלגלה ל-gudgeon האנגלית שהיא גם שמו של דג (קברנון, בעברית) – וגם gudgeon-pin, שהוא מחלקיה של בוכנת המנוע! אגב טעות שהשתרשה: חָף במקורות היה פִּין כמו שיש במפתח, חָפִין ברבים. בטעות קראו את המילה הַפִּין, ולחלק המפתח החלו לקרוא פִּין, ביחיד. תרמה לכך כמובן העובדה שלגמרי שבמקרה, באנגלית הוא pin. וכל ההסבר הזה הוא של חוקר-המילים ארנסט קליין, וממש איננו חָפִיף, מילה שאימצנו מן הערבית, שם פירושה קל-משקל.
מי שטוען לחפות, בוודאי הכין סיפור-כיסוי ומישהו שיחפה עליו. החיפוי, הפעם מן השורש ח-פ-ה, פירושו לכסות (ובמקרא גם במשמעות של עָשׂוּ משהו בהסתר, במחבוא, תחת חיפוי). מכאן, מישהו שהוא חפוי-ראש. אבל, החוּפָּה של החתן והכלה, וגם זו שבתא-הטייס, הם דווקא מהשורש ח-פ-ף, שפירושו גם לכסות, להקיף. בברכת משה, לפני מותו, הוא אומר: "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". מאותו שורש מילולי גם המשוּלשים החופפים בגיאומטריה, שמכסים בשטחם אלה את אלה, וגם תקופת החפיפה בין שני ממלאי-תפקיד. ואל תתפלאו אם הנגר יגלה סימני קוצר-רוח כשתבקשו ממנו לחבר שני לוחות-עץ במחְבַּר חֲפִיָּה, כמו זה שבתמונה, שבו שני החלקים חופפים, ובאנגלית over-lapping.
מזל שלא כולם אשמים וישנם גם חפים מפשע, ובלשונות זרות הם innocent, והרעיון הוא אותו רעיון: מקור המילה ב-nocere הלטינית שפירושה להזיק, להרע. הוסיפו in השלילה לפני הפועל, וקיבלנו מי שאינו מזיק, אינו אשם. את nocere וגלגוליה תמצאו בעוד מילים: noxious פירושו מזיק, גורם סבל. יש מי שקושר את המילה הלטינית לשורש לשוני קדום יותר nek, שהוא מצידו הוביל בכמה לשונות למילים שקשורות במוות (כמו נקרופיליה), ובעיקר כזה שנגרם באלימות ולא מוות טבעי. ההיסטוריה הנוצרית מכירה את האירוע "טבח החפים מפשע", או טבח התמימים, שבו לפי המסופר הרג המלך הורדוס את כל הילדים שמתחת לגיל שנתיים בבית לחם, מקום שבו נולד ישו לפי המסורת הנוצרית. ההיסטוריונים אינם שלמים עם תיאור המעשה המופיע בברית החדשה – ומי יודע, אולי חזקת החפות עומדת להורדוס?
כתיבת תגובה