על מקור המילים: מידה, מדים, למדוד, מדד, להתמודד, התמודד, מדים, מטר, נדוניה.
כקוראים נאמנים של ה"רגע", נגמול לכם מידה כנגד מידה – ונשתף אתכם בגלגולי השורש מ-ד-ד. בסוף הדברים, אולי גם תצאו עם נדוניה קטנה.
את כל הדיון נעשה במידתיות הראוייה: למדוד, מן השורש מדד, פירושו להשוות לגודל מסויים, ולקבוע כמה פעמים האורך, הזמן או המשקל שאנחנו מודדים "נכנס" לגודל זה. מתוך כך, קיבלנו גם את המידה, שהיא היחידה להשוואה, וגם את הכלי למדידתה: היום, המושג קנֵה-מידה משמש יותר לציין יחס של מידות, כגון בין השטח האמיתי לזה המשורטט במפה, אבל בעצם הוא היה מכשיר, אביו של סרט-המדידה, ולפי ספר יחזקאל: "וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד". פעולת המדידה הביאה גם ליצירתם של מכשירים ואמצעים הקשורים בה, וכך למשל קיבלנו את המַדחום, וגם את המַדִּיד למדידת עומק – וגם את מַדַּד המחירים לצרכן המתפרסם מדי חודש, שבעבר קראו לו אינדקס המחירים, אחר כך מֶדֶד והיום מַדָּד.
כשאתם מודדים בגד בעת הקנייה הוא יכול להיות במידה גדולה וקטנה – והוא הדין במַדִּים שלובשים החיילים, וגם מילה זו (ביחיד מַד, "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד") היא מאותו שורש. וגם המֵמַד והתלת-מְמַדִּי הם מן המידה, שבאה מן המדידה, ו"חוכמת-המידות" שהוא שם מוקדם לגיאומטריה. והיות שמידה עניינה במדידה של משהו, המינוח הורחב הרבה מעבר לגדלים פיזיים שמודדים אותם. מכאן, ביטויים רבים שעניינם לאו דווקא במונחים מדוייקים: כך מידת-הדין ומידת-הרחמים, וכמוהן גם תורת-המידות שעניינה מוסר ואתיקה והמידות (העֶרְכִּיוֹת) שאדם צריך לסגל, וכך גם שלוש עשרה המידות שהתורה נדרֶשֶת בהן, שהן הכללים והדרכים לביאור דברי התורה ולהסקת הלכות מן המקרא. וכמוהן, שלוש-עשרה המידות של הקדוש ברוך הוא, כפי שהודיען למשה.
במקרא, היה גם שימוש נוטֵף-דם לשימוש בחבל למדידה: "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת".
קשה לכם להתמודֵד עם כל המידע הזה? אולי מפני שגם התמודֵד הוא מאותו שורש: מָתַח עצמו לכל אורך הדבר. להטיות מדד יש מקבילות דומות צליל ומשמעות גם בלשונות האיזור, כמו למשל בערבית המילה מַדַּא שעניינה מָתַח, האֱריך. ולכן, יש חוקרים הקושרים מילה זו גם למילה תָּמִיד, מתוך כך שהאריך פירושו גם גָּרַם להמשיך (וחִשבו על הביטוי: מָשך את הזמן, או מָתח את הזמן – שהוא בדיוק מעניין זה! וכך זה נמשך ונמשך, במידת-האורך ובמידת-הזמן).
נעבור על מידותינו (כלומר, לא נקפיד) עמכם, ונדבר גם על הנדוניה, ונאמר שיש מי שקושר אותה למילה מידה, במובן המופיע רק פעם אחת במקרא, של מַתָּן, מס – ולמִנְדָהּ הארמית, שהיא קרובתה של הנדוניה, כי המשמעות היא אחת: כסף שניתן ועובר מייד ליד, ותמיד באותו כיוון…
מידות טובות יש גם בלשונות אחרות, ושם נמצא את הקשר בין measure – לבין meter (מטר) המשמש למדידה, כמו בספידומטר, מד-מהירות, ומֶטרוֹנוֹם וגם יחידת המידה מֶטֶר. הכל כמובן מן היוונית ואחריה הלטינית ושורש לשוני קודֵם להן שעניינו מדידה, כמות. בספרדית, זה אפילו נשמע כמו בעברית: hecho a medida פירושו עשוי לפי מידה! והשורש הלשוני הזה יצר גם מילים שעניינן מדידה כמו dimension, ממד, מן הלטינית dimetri, "למדוד החוצה". 3D הוא לכן תלת-ממדי. בלשונות הזרות תמצאו שורה של מילים שנובעות מאותו שורש לשוני, שעניינו הרחב למדוד, להגביל, לחשוב, take appropriate measures to באנגלית – אם תרצו: לנקוט צעדים מדוּדים. ביניהן, למשל, medicine ונגזרותיה וגם מדיטציה. ואפילו קשורים לכאן moderate שהוא מתון, מידתי – וגם מודולארי שעניינו מעולם המידות הפיזיות.
עסקנו אומנם בכמה dimensions של המילה, אבל אל תחששו אם אינכם זוכרים הכל, כי לדֶמֶנְסִיָה, שִיטָיוֹן, אין קשר לכאן, והיא מן ה-dementia שעניינה מתחום הנפש ולא מתחום המידות.
כתיבת תגובה