על מקור המילים: מסמר, סמור, מסמר שיער, צמרמורת. בורג, מברגה, תבריג, תברוגת.
"הכל בגלל מסמר קטן" קובע השיר החביב, אבל שערותיכם יסְמְרו כשתראו לאן יתפתח "רגע" זה.
מסמר – או בכתיב אחר גם מַשְׂמֵר – קרוב לארמית מַסְמְרָא, והוא נגזר מן השורש ס-מ-ר שעניינו הזדקפות, בליטה. כמוהו גם הציפורן החדה והבולטת – והנה באנגלית המילה nail משמשת בשתי המשמעויות. ולא רק שם, כי לפי מילון בן-יהודה, מסמר הוא כינוי לפרי הצמח הנקרא ציפורן. מסמר הוא גם שֵם אחר לסימני "כתב המסמרים", הלא הוא כתב היתדות של עמי איזור הסהר הפורה, וגם למוֹט בשעון-שמש, "מסמר של אבן-השעות".
שערותינו סומרות מפחד ואיוב אומר: "וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי". מאותו שורש גם בעל החיים הנקרא סָמוּר, כי הוא מסמֵר את שערותיו כדי להפחיד את טרפו. וגם הצמח סָמָר,ׂJuncus בלעז, הנקרא כך בגלל גבעוליו הזקופים והמחודדים, ועל שמו גם קיבוץ סָמָר בערבה. מילולית ועניינית, קרובות לכאן גם צְמרמוֹרת ואחותה הלשונית סְמרמוֹרת: צְמַר בארמית פירושו רָעַד, והצמַרמַר הוא מי שאחזוֹ צְמרמוּרין.
המחשבות מְסמרוֹת השיער אינן חדשות במקומותינו, וגם לא המסְמְרים והמסמרות שמלווים אותנו כבר הרבה שנים וגם מופיעים לא מעט במקורות, למשל: "מסמרות שמחזיקין בהן התקרה העשויין לתקוע אותן בעצים", אצל הרמב"ם. אדם אחד טען שמצא בחפירות את המסמרים שבהם נִצלב ישו לצלב. השנים הרבות שחלפו מאז – וגם ההנצחות האמנותיות של שעותיו האחרונות של ישו – הניבו לא מעט דיונים בשאלות כמו: האם ייתכן שמסמר בודד בכל יד נשא את משקלו, והיכן בדיוק הוחדר המסמר. ואם נראה לכם ש"חסר בורג" למי שמקדיש את זמנו ומרצו לדיונים כאלה, זו סיבה טובה לעבור ולספר על אחיהם הצעירים של המסמרים, הבְּרגים.
את המילה בורג המציא אליעזר בן-יהודה, אשר שאל מבּוּרְגִי בערבית ובּוּרְגוּ בטורקית, באותו מובן. המציא, אבל לא הספיק לכלול אותה במילון שלו (בחייו, הוא זכה לראות רק חמישה מ-16 הכרכים). ומה היה קודם? פשוט לא היו ברגים, כי הם המצאה חדשה יחסית. אין לבלבל אותם עם "בורג ארכימדס" שהוא בעל צורת חלזונית, ואילו הברגים כפי שאנחנו מכירים אותם היום נכנסו לשימוש רחב לא לפני שנת 1800. מה שמחברים היום בברגים, חוּבַּר בעבר במסמרים ובמסמרות, ואפילו הלוחות שמהם בנו את הדפנות של האוניות חוצות-האוקינוסים במאה ה-18 חוברו יחדיו באלפי מסמרות כאלה. מַסְמֶרֶת, rivet באנגלית, "נִיט" בעברית מדוברת, אינה ננעצת אלא מוּשחֶלֶת לנקב, ומשוּטַחַת בְּמכָּה הגונה מן הצד השני כדי לחבר את הלוחות. הנה כך קבענו מסְמְרות בעניין.
מן הבורג כמובן נוצרו המברגה, התַּבְרִיג והתִּבְרוֹגֶת. בעברית היא מילה עדינה, אבל באנגלית היא הפליגה למחוזות מעניינים. screw, בורג, התחילה את דרכה כמילה תמימה (וככזו היא משמשת גם היום) כדי לתאר בורג, גוף גלילי נושא הברגה. מ-1725 יש תיעוד לשימוש בפועל במשמעות של לשגֵל, ומ-1900 גם במשמעות של להונות, לרמות, "לדפוק" אם תרצו. מה העביר את המילה התמימה המתארת חפץ יומיומי למחוזות אלה? האטימולוגים חידדו מוחות וקולמוסים בשאלה: היו שאמרו שהבורג הנכנס לאוֹם מחקֶה במהלכו את הפּין הגברי, ותוֹדו שהביטוי העברי "מכחול בשפופרת" הוא פיוטי בהרבה. אחרים הרחיקו לכת ואמרו שהמקור הצרפתי escroue (אוֹם, שהבורג נכנס לתוכה), מתייחס ל-scrofa, חזירת-הרבעה בלטינית, על שם הדמיון לאברי-הרבייה. בעברית, וגם בשפות אחרות, רווח מאוד השימוש ב"זכר" ו"נקבה" כדי לתאר ברגים ומַחְבָּרִים שבהם חלק נכנס במישנהו.screw התגלגלה באנגלית למשמעויות נוספות, ובהן מכשירי עינויים (היו כאלה שהשתמשו בהם בבורג כדי ללחוץ על הנחקר לחץ פיזי מאוד בלתי-מתון), וגם כינוי לסוהרים, לשיכורים ועוד. והיום, אינך יכול לראות תוכנית טלוויזיה או סרט אמריקאי בלי שכל שתי דקות לערך מישהו ינבַּח “screw you”, והוא ממש-ממש אינו מתכוון לבורג.
הוּפּנטתם מן הדברים? באנגלית היינו אומרים שאתם mesmerized, אבל אין לכך קשר למסמרים אלא לרופא אוסטרי בשם Mesmer ולתיאוריה שלו על נוזל מסתורי בגוף שמאפשר להפנט.
כתיבת תגובה