אחת ולתמיד: הן תיתנה או תיתן? אתן הקשבנה או אתן הקשיבו? על הצורה לנקבה רבות בעתיד ובציווי.
תמלול:
אחת ולתמיד: הן תיתנה או תיתן? אתן הקשבנה או אתן הקשיבו?
בתנ"ך יש צורה מיוחדת לנקבה רבות בעתיד ובציווי – בסיומת ־נָה, כמו:
וַתָּקׇם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה
אבל כבר בתנ"ך בספרים מאוחרים יותר, מתקופת הבית השני, הצורה של הנקבה מתחילה להיעלם לטובת צורת הזכר, כמו שכתוב במגילת אסתר:
וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן – לא כתוב תיתנה.
בלשון חז"ל הצורה המיוחדת לנקבה ־נָה נעלמת כמעט לחלוטין.
המסקנה: אפשר להשתמש בצורות הקלסיות בסיומת ־נָה, כמו: הן תִּרְאֶינָה, הן תִּלְבַּשְׁנָה, בֹּאנָה הבנ
כן, בשיר "בואנה הבנות" אין הכוונה לבונ'ה (בוא הנה) אלא לצורה הקלסית בֹּאנָה.
כתיבת תגובה