?
מנחם: שלום לכם. כאן מנחם פרי. היום לפני 273 שנים עלו על אנייה בריטית עמוסה בתיבות תה שישים נציגים של בני המושבות הבריטיות בצפון אמריקה מחופשים לאינדיאנים, והשליכו לים את כל תכולתה. כך מחו על דרישתה של בריטניה שישלמו מסים אף שלא היו מיוצגים בפרלמנט. הפעולה הזאת נקראה Boston Tea Party – מסיבת התה של בוסטון, והרי זאת סיבה למסיבה: מסיבה – מניין, רות אלמגור-רמון?
רותי: באמת מילה מעניינת. ראשיתה בלשונו של ספר איוב, אבל שם המשמעות קשורה בסיבוב: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" – כך מתוארת תנועתו של ענן בשמים, הנע בתנועות סיבוביות.
אחר כך, במשנה, מסיבה היא מעין מנהרה לוליינית בתוך מבנה המקדש, ובתלמוד מסיבה היא מקום שמסיבים בו – מקום שיושבים בו בהסבה, או בהסיבה – כמו בליל הסדר: משם אנחנו מכירים יושבים לעומת מסובין – ובתלמוד יש גם: ישיבה לעומת מסיבה.
העיצוב הסופי של המסיבה, המסיבה שאנחנו מכירים היום – מסיבת התה ושאר מסיבות – נעשה בשירת ימי הביניים. יהודה אלחריזי, כותב בספר המסעות שלו – ספר תחכמוני, הכתוב בשירה – במקאמות: "לכן מהרו לשתות בַּמסיבה כי היום קצר והמלאכה מרובה".
נזכיר אולי שהצורה 'מסיבה' היא בעצם פועל: הוא מסב, והיא: מסיבה: היא מסיבה הנאה, וגם: היא מסיבה נזק. ואותו הפועל – מסיבה, משמש גם שם עצם: מסיבה מוצלחת, וגם: מסיבת התה של בוסטון.
מנחם: ובימינו קמה בארצות הברית "תנועת מסיבת התה", המתנגדת למדיניות הכלכלית הליברלית של ברק אובמה ודורשת יתר שמרנות. רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה