על מערכה, מערכת הן בתנ"ך והן בלשון ימינו – מיוחד ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
מנחם: שלום, באולפן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. הערב ומחר נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. מערכות ישראל אנחנו אומרים. מהן המערכות האלה, רותי?
רותי: מערכות הן מלחמות בלשון התנ"ך: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל" – אומר דוד לגלית. מערכה איננה רק המלחמה עצמה, אלא גם מחנה צבא ערוך למלחמה: "מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה" ניצבו ישראל ופלשתים בהתכוננם לקרב. מערכה – מן הפועל לערוך – להתכונן, להתארגן לַמלחמה. ובאמת בפסוק המתאר את ישראל ואת הפלשתים המתכוננים לקרב כתוב: "וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל וּפְלִשְׁתִּים מערכה". ישראל והפלשתים ערכו מערכה.
בלשון ימינו 'נערכים' בשלב ההכנה למלחמה, ולא "עורכים": "נערכים למלחמה", "נערכים לקרב", ונערכים לשינויים או למצבים חדשים מכל סוג שהוא.
'מערכה' ו'מערכת' הן שתי צורות של מילה אחת, שמשמעה הכללי – דברים ערוכים בסדר. במשמעות הכללית הזאת יש בתנ"ך גם מערכה וגם מערכת: נרות ערוכים, בתיאור המשכן, נקראים "נרות המערכה", והלחם הערוך לקראת שבת נקרא "לחם המערכת".
גם בלשון ימינו מערכת היא סדרה של דברים ערוכים, אבל גם חבר עורכים של כתב עת או המקום שבו הוא נערך, ומערכה – כל המתרחש בשעת מלחמה. מערכות ישראל.
מנחם: תודה רבה לרא"ר.
כתיבת תגובה