על לשון השיר "הורה נהלל" ומה המשמעות של המילה "במקום" בו.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. לפני תשעים שנה, ב-ח באלול תרפ"א הוקם בעמק יזרְעאל מושב העובדים הראשון בארץ – נהלל, וצורתו – מעגל. ליום ההולדת העשרים של המושב ביקשו המתיישבים מן המשורר והמוזיקאי הצעיר צבי בן-יוסף לחבר שיר – מילים ומנגינה – וכך נולדה "הורה נהלל". רות אלמגור-רמון – מה נוכל לומר על לשון השיר הזה?
רותי: צבי בן יוסף כתב את השיר בעברית נפלאה, אף כי עלה לארץ מגרמניה רק חמש שנים קודם לכן, בן 22, ורק אז שמע בפעם הראשונה בחייו מילה עברית. "משתמט אני הייתי", פותח השיר, ומספר על בחור צעיר המתאהב בבת המושב, אך היא דוחה אותו מפני שלא התגייס, והוא מסביר שהתנדב למלא את מקומם של המתגייסים בעבודות המושב: הָיִיתִי "בִּמְקוֹם", זֹאת אוֹמֶרֶת בְּנֵי הַכְּפָר הָלְכוּ אֶל הַצָּבָא. הָעֲבוֹדָה בּוֹעֶרֶת הַבַּת לֹא מִסְתַּדֶּרֶת וְאָנֹכִי חָשׁ לְעֶזְרָה. המילה "במקום" – בהגיית מלעיל שימשה בימים ההם בעיקר בקיבוצים – בן יוסף עצמו חי במעלה החמישה ונפל במלחמת השחרור בגוש עציון – אבל לא רק בקיבוצים: "במקום" היה מנה חלופית בארוחה בחדר האוכל וגם ממלא מקום בתפקיד כלשהו, ובשיר: הבחור שהתאהב בבת נהלל עבד במשק במקום הבחורים המגויסים: הוא היה "במקום". את "הורה נהלל" שר בהשמעת בכורה הזמר שלמה דויטשר בחגיגות העשרים לייסוד נהלל, והיא הציתה מיד לבבות – "כִּפְּרִימוּס מִגַּפְרוּר" – אפשר לומר בלשון השיר עצמו – שם מדובר, כמובן, בהתלהטות האהבה. לאות הוקרה הוזמנו צבי בן-יוסף ושלמה דויטשר להקליט את השיר ב"קול ירושלים" – הנה קטע מן ההקלטה ההיסטורית הזאת: [קטע]
מנחם: נהלל בת תשעים. תודה לרא"ר.
כתיבת תגובה