על מקור המילה חייט ולמה מקובל שגבר חייט אבל אישה תופרת ולא חייטת.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. היום לפני מאה חמישים ושתיים שנה נולד בפלך וילנה שבליטה יצחק אליעזר פרלמן – אליעזר בן יהודה: בעל המילון הגדול – מילון בן יהודה, ממחיי הלשון העברית ומן המקפידים לדבר עברית בביתו, עם ילדיו. בריאיון לבלשן ראובן סיוון סיפרו בנותיו דולה ויטמן ועדה ראם כמה חוויות עבריות. נראה שעדה הייתה המרדנית שבשתיים – היא לא הסכימה לקרוא לגפרור 'מדלק' כמצוות אביה, והקשתה בעניין חייט ותופרת.
רותי: את המילה 'חייט' מוצאים פעמים אחדות במשנה, אבל במדרש יש גם "תּוֹפֵר", ובתלמוד הירושלמי – "תַּפָּר" – מילים נדירות מאוד.
בן יהודה העדיף את המילה 'חיט', שמקבילה לה יש בערבית – خياط, ובהקדמה למילון שלו הוא מסביר שהעדפתו נובעת מהעדפת הדמיון לשפה הערבית מלִשפות אירופה, שבהן תופר הבגדים נקרא על שם פעולת חיתוך הבד – למשל Schneider בגרמנית, מן הפועל schneiden – לחתוך. כך נתקבע אצלנו חייט, אבל לא נתקבעה לצדו חייטת, כהעדפתה של עדה בת אליעזר בן יהודה, אלא תופרת, וכאן השיקול לא היה לשוני אלא שיקול של משמעות: החייט התקין בעיקר חליפות ושאר בגדי גברים מובהקים, ואילו התופרת התמחתה בשמלות ובבגדי נשים.
החייט תרם לעברית החדשה את הפועל לחייט, ובעיקר – מחויט. חליפה מחויטת היא בדרך כלל חליפת נשים, ויכולה לתפור אותה גם תופרת, אבל ספק אם בן-יהודה היה שמח לקרוא את הפרסומת שמצאתי בחיפוש במרשתת: "חליפה מחויטת במראה גנגסטר ניו יורקי".
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה