מיום שעלה אליעזר בן יהודה לארץ היה נחוש לדבר עברית ולהנחיל את העברית, ולשם כך חידש מילים רבות: ממחטה, אדיב, תזמורת ועוד
על מילון בן יהודה ועל עריכתו של נפתלי הרץ טור-סיני
על אליעזר בן יהודה: על הקמת חברת "שפה ברורה" שהייתה היסוד לוועד הלשון העברית, ולאחר קום המדינה נקרא שמו: האקדמיה ללשון העברית
על אליעזר בן יהודה: על חידוש המילים עיתון, מילון ועוד מילים בסיומת -ון
אונסקו – ארגון האו"ם לחינוך, למדע ולתרבות, הכריז כי אליעזר בן יהודה הוא אישיות ראויה להנצחה ולהוקרה בין-לאומית. על חייו ופועלו
גלו מה המילה המקורית שהציעו לפני שהתקבלה המילה "רכבת"
על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) – חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס
גיל חובב, הנין של בן יהודה (במלרע!), מדבר על חשיבות קריאת ספרים ותרומתם לידע העולם ולידע הלשוני
איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" – פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית
דולה בן יהודה, בתו הקטנה של אליעזר בן יהודה בריאיון נדיר בטלוויזיה, ובו היא מספרת למה המוכרת בחנות חשבה שהיא עולה חדשה וגם היא מדברת על מילים "בן יהודאיות": בדורה (עגבנייה), יעקובית (ז'קט) ומכושית (פסנתר)
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑