חז"ל על סוגי שונים של תלמידי חכמים ומכאן גם של סטודנטים.

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. היום החלה שנת הלימודים האקדמית. לכל סטודנט יכולת לימוד ודרך לימוד משלו. "מבריק, משקיע, לומד בקושי וזוכר, לומד בקלות ושוכח", אנחנו אומרים היום – מה אמרו אבותינו?

רותי:  מסכת אבות במשנה מספרת על רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, תלמידו של רבן יוחנן בן-זכאי, שהיה "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה" – בור סוד הוא בור מסויד – כל מה שהוא קולט נשאר בתוכו.

תלמיד אחר של רבן יוחנן בן-זכאי, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, משול ל"מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר" – על כל מה שהוא לומד הוא מוסיף נופך משלו.

אבל מעניין במיוחד המיון הכללי הנעשה במסכת אבות: ארבעה סוגי תלמידים יש שם – "אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לְפְנֵי חֲכָמִים" בלשון המשנה: סְפוֹג, מַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת וְנָפָה:

  • "סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל" – תלמיד הסופג וקולט את כל חומר הלימוד
  • "מַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָזוֹ" – הדברים נכנסים לאוזן אחת ויוצאים מן השנייה
  • "מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים" – המשמרת קולטת רק את השמרים שביין, והיין עצמו אינו נשמר בה, והיא משל לתלמיד שזוכר את כל הדברים הטפלים דווקא.
  • נָפָה לעומת זאת – הסוג הרביעי – "מּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת" – אלה הסטודנטים המנפים את הטפל ומשמרים בזיכרונם את הדברים החשובים, שהם הסולת – הקמח העבה והמשובח.

ארבעה סוגים של תלמידים – אז וגם היום.

מנחם: שנת לימודים צלחה לספוגים, למשפכים, למְשמרות ולנפות.