על מקור המילה אופי ועל הקשר למילים: איפמיזם, יופמיזם, איפוריה, אופוריה.
מנחם: שלום, באולפן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. יש לך אופי חזק – אתה תתגבר, אומרים אצלנו, או סתם: יש לך אופי! מהו אופי?
רותי: את המילה אופי קיבלנו מלשון התלמוד והמדרש, אבל היא נדירה שם מאוד: "אין את יכול לעמוד על אופי של אומה זו – נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין".
ובמדרש הארץ-ישראלי הקדום "פסיקתא דרב כהנא" מוצאים: "אין אנו יכולין לעמוד על אפי של דוד פעמים שהוא קורא את עצמו מלך ופעמים שהוא קורא את עצמו עני".
בשני ההקשרים ביטוי אחד: 'לעמוד על אופיו של אדם, או של עם'. ובארמית מוצאים את המילה המקבילה – אופיתא – לשון נקבה, במשמעות נפש, נשמה.
מקורה של המילה 'אופי' אינו ברור, אך משערים שהיא באה מן היוונית, מן המילה euphuia שמשמעה תכונה טובה.
ואם כן, המילה העברית 'אופי' קשורה במילים שמקורן ביוונית והן משמשות אותנו היום בלועזיותן: איפמיזם, או בגרסה המושפעת מאנגלית יופמיזם – לשון נקייה, שיש בה הרכיבים: eu –טוב, וּ- pheme, דיבור, או איפוריה – זחיחות או אושר עילאי – כאן היסוד היווני eu – טוב, מצטרף את הרכיב phoria – לשאת.
המילה הנדירה במקורותינו 'אופי' שכיחה בלשוננו החדשה מאוד, לא רק בביטוי "עמד על אופיו", ואף נגזרו ממנה התואר אופייני והפעלים לאפיין, מאופיין ומתאפיין. כמה אופייני לגלגוליהן של מילים.
מנחם: תודה לך, רא"ר.
כתיבת תגובה