פרק 73: הלשון הייחודית של פרקי אבות / פרופ' שמעון שרביט

נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחתי עם פרופ' שמעון שרביט על הנוסחאות המפתיעות והלא מוכרות שיש בכתבי יד, כמו: קול וחומר (ולא: קל וחומר), מרבה נכנסים מרבה דאוון (ולא: דאגה).

דיברנו על אוצר המילים של מסכת אבות וההשפעות המקראיות שבו (למשל עתיד מקוצר: יהי כבוד חברך), איך חדרה ארמית למסכת שכולה עברית (למשל: לפום צערא אגרא), ועל מילים יווניות במסכת (פרוזדור – כולל טעות העתקה מעניינת!, גימטריא, פרפראות). בפרק גם ניתנו תשובות לשאלות שפרשני המסכת מעלים, כמו הפירוש המקורי של המילה מחלוקת באִמרה "מחלוקת קרח ועדתו" (במקום "קרח ומשה", כמו שהיינו מצפים).

במחקרו על פרקי אבות גילה פרופ' שרביט כמה פרקים מקוריים יש באבות (רמז: לא חמישה) וגם דיבר על הפרק השביעי(!) והלא מוכר של המסכת.

הרחבה על הנושאים שעלו בפרק:

חילופי נוסח – מה הצורה המקורית ומה הסיבה לשיבוש:

• כארכי/כערכי/ערוכי הדיינים
• לא הביישן/הבוישן למד ולא הקפדן/הקופדן מלמד (כולל כיצד נוצרו הצורות בוישן, קופדן וכן סולחן, בוטלן, גוזלן, עוסקן, ואיך זה מסביר את ירדן-ג'ורדן)
• באשתו אמרו קל/קול וחומר באשת חברו
• ארבע מידות ביושבי/ביושבים לפני חכמים (סמיכות לפני מילת יחס)
• שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְּלעוֹ/בָּלָעוּ/בלעונו
• ואל תאמר דבר שאי אפשר/שאיפשר/שאפשר לשמוע (משמעות הפוכה!)
• שאינוֹ/שאינוּ מאבד טיפה (ועל ההגיון שבצורה אינוּ)
• והרוח באה/באת ועוקרתו (וגם על צורות כמו: יצת בת קול; וכי עלת על דעתך; וכן במקרא: אזלת יד; ועשת את התבואה)
• הפוך בה הפוך/והַפֵּך בה דכולא בה
• עז פנים לגיהינם ובושת/ובוש פנים לגן עדן
• יכולה אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד/תִלמַד לומר ופן יסורו
• בעל/על כרחך אתה נוצר ובעל/ועל כרחך אתה נולד (כולל על תופעת הגרירה)
• מרבה נכנסים מרבה דאגה/דאוון
• כל כניסה/כנסייה שהיא לשם שמים

מילים יווניות במסכת:

• ארכי
• פרוזדור (כולל טעות העתקה מעניינת!)
• גימטריא
• פרפראות (שאולי קשורה למילה פריפריה)
• שמות יוונים של חכמי ישראל (הורקונס, אנטיגנוס ועוד)

השפעה מלטינית:

• סנדלר
• תריס

נשוא הקודם לכמה נושאים: ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים