סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן – קשיים אחדים בהצעת הסבר לפסוק, וגם: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ – על ההסבר של "תריד".
שלום דודי,
קראתי את הצעתך.
כפי שכתבתי לך, הפסוק סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן (הושע יב א) כל כך סתום, שכמעט כל פרשנות אפשרית, ולכן אי אפשר לשלול לגמרי את פירושך.
מכל מקום אצביע על כמה קשיים בפירוש הזה:
- מבחינה בלשנית קשה לראות בפועל רד את השורש יר"ד; אין תהליך פונולוגי שיסביר את המעבר בין שתי הצורות. כמובן, תמיד אפשר להציע שנפלה כאן טעות והיו"ד נשכחה או נמחקה; אבל זו דרך קלה מדיי. אתה מסתמך על "תריד" בברכת יעקב, אבל גם לפי רש"י המשמעות שם שונה מאוד: 'להצטער'. המודרניים מסבירים גם שם 'לנדוד', 'לנוע' וכדומה.
- גם ההמשך אינו "מסתדר" – לפי פירושך היינו מצפים למשהו מעין "רד מן אל" או "רד מעל אל", אבל לא "רד עם".
- לפי פירושך "עוד" כאן פירושה 'כבר'; לא מצאנו משמעות כזאת למילה הזאת (חוץ ממקום אחד מפוקפק).
- גם להסביר ש"קדושים" הוא דווקא יהו-ה קשה. להפך, אותי משכנע דווקא ההסבר של פרשני Anchor Bible ש"קדושים" הם דווקא האלילים (ולפי פירושם כך גם "אל").
שלום דודי,
ממה שבדקתי עולים הדברים האלה:
ראשית אני לא מצאתי שהמפרשים המסורתיים מפרשים את "תריד" (וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ) – 'תפרוק עול', וזה גם לא מסתבר, שהרי ההמשך הוא "ופרקת עולו מעל צווארך"! המסורתיים מפרשים בדרך כלל: כאשר תצטער, או: כאשר תתלונן.
לעניין BDB, המנחה שלך צודקת: הם מפרשים – במקום שציינת – shew restlessness. בדומה גם במילון Gesenius-Buhl – בגרמנית: frei umherschweifst, כלומר (בערך): לנוע בחופשיות.
אשר לשבעים ולוולגטה: לצערי אינני מבין יוונית ולא לטינית, אבל לפי התרגומים לאנגלית שלהם, השבעים מתרגמים"כאשר תישבר", והוולגטה: "כאשר תנער" (או: תתנער). מחברי הביבליה הבראיקה חושבים ששני אלה תפסו את "תריד" כ"תוריד", ואולי רומזים שזו הייתה גרסתם; אבל אינני בטוח שהם צודקים בכך.
כתיבת תגובה