מה לא תקין בצורה "שושן פורים" ומה הקשר בין ערי פרזות, שטח מפורז ובין להפריז – מיוחד לפורים.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. פורים בירושלים היום – עיר מוקפת חומה. גם שושן הבירה הייתה מוקפת חומה לפי המסורת, ולכן היום הזה נקרא "פורים של שושן". הגרסה "שושן פורים" באה בוודאי מיידיש – לא?
רותי: נכון, ובעברית אין בסדר המילים הזה שום היגיון.
פורים של שושן – מפני ששושן הייתה מוקפת חומה, ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון חוגגים את פורים בחמישה עשר באדר. בימינו רק ירושלים נחשבת למוקפת חומה ממש, וערים אחרות כמו צפת, חברון וחיפה נחשבות מסופקות, ושם נוהגים מין פשרה. מוקפות, מסופקות, ואיך נקראים כל שאר היישובים? ערי פרזות. "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם" – מתנבא זכריה הנביא, כלומר בלי חומה, בלי הגנה. ובאמת כתוב במגילה: "הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים – כך מנוקד, אבל לפי הכתיב: היהודים הפרוזים – הַיּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ".
משורש המילים פרזות, פרוזים – גזרו בעברית החדשה את הפועל לפרז – להכריז על מקום שאסור להחזיק בו כוח צבאי. שטח מפורז – נטול צבא. גם הפועל להפריז מן השורש הזה – להפליג אל מחוץ לתחומו של הדבר.
השורש פר"ז הוא קרובו של פר"ץ: הפורץ, המפרז והמפריז – כולם יוצאים בדרך כלשהי אל מחוץ לגבול. שניהם מביעים יציאה אל מחוץ לגבול.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה.
כתיבת תגובה