על השורש כ-ת-ת הקשור לכתישה לשניצל ולחנוכה.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. חנוכה הוא חג של אור, חג של מאור, ואחד האמצעים הקדומים ליצור אור ומאור הוא השמן. היום מייצרים שמן ממבחר צמחים, אבל המשובח שבשמנים בכל הזמנים הוא שמן הזית, והמשובח בשמני הזית הוא שמן כתית. מהו שמן כתית, רותי?
רותי: את הכתוב בספר דברים – "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" היו שפירשו: אין להוסיף על החגים המצוינים בתורה ואין לגרוע מהם. אף על פי כן, שנה לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, נכנס ללוח העברי חג החנוכה. חכמים ביקשו ליישב את הקושי וראו רמז לחג החנוכה בפסוק: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". והמדרש לספר במדבר אומר: "מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסק השמן, ואיזהו? זו חנו כה" (במדבר רבה פט"ו).
ומהו "שמן כתית למאור"? השמן הטהור ביותר, הראשון, שהיה נסחט מזיתים כתותים, ושימש להאיר בו את נר התמיד. כתותים כמו כתושים, מרוסקים. השורש כת"ת מוכר לנו גם מדברי הנחמה של ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים" – בבוא השלום יכתשו את החרבות ויעשו מהן מזמרות. מן השורש הזה בא גם כיתות הרגליים – המכתת את רגליו כאילו כותש אותן מרוב יגיעה. ובימינו חודשה המילה כתיתה והיא תחליפה העברי של השניצל. שמן כתית למאור – רמז מן התורה לחג החנוכה.
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה