על אֵיד/עֵיד ועל המשמעות המקורית והמפתיעה של המילה להלן.
בעניין איד/עיד (כפי שאמרתי לך, הגמרא כבר מתלבטת אם יש לגרוס באל"ף או בעי"ן – מחלוקת רב ושמואל בבלי ע"ז ב ע"א. והוכחותיהם שם אינן אלא דרשות בעלמא) – ב-wiktionary, שהוא מהימן בדרך כלל, לפחות לגבי השפות האירופיות, אכן מקשרים בין המילה idus הלטינית, שהיא מקורה של ides, לבין "איד":
- īdūs f pl (genitive īduum); fourth declension (plural only)
- The ides; in the Roman calendar the fifteenth day of March, May, July, October, and the thirteenth day of .the other months. Eight days after the nones.
- Descendants[edit]
- Catalan: idus
- English: ides
- German: Iden pl
- Hebrew: איד
- Italian: idi
- Portuguese: idos
- Russian: и́ды (ídy)
- Spanish: idus
אבל במקרה הזה הם, כנראה, טועים.
מבחינה היסטורית העיקר הוא "עיד" בעי"ן, והוא מקביל למילה "עיד" בערבית. כך משמע מהמילונים המדעיים (ברוקלמן, לוי, בן-יהודה). גם המילון ההיסטורי של האקדמיה קובע את השורש עו"ד למילה. גם קראוס אינו מביא אותה במילונו כמילה שאולה. וכמובן, אם העי"ן היא היסטורית, לא יכול להיות קשר אטימולוגי למילה לטינית.
בעניין "להלן" של רש"י – כך הגרסה גם בכה"י ששימש כמסירה במילון ההיסטורי. בהזדמנות אשאל את ד"ר אריאל שווה אם הוא מכיר עוד שימוש כזה של רש"י (=לעיל) במילה הזאת.
תשובת אריאל שוה:
שלום גבי,
הינה מה ששרבטתי לעצמי לפני כמה שנים, במהלך איסוף החומר לדוקטורט:
"להלן" (סוף פרשת ואתחנן) – אין בעיית נוסח, ורק ראוי לשים לב שכאן הוא בשימוש הרגיל בחז"ל שהוא 'במקום אחר' בעלמא, לאו דווקא 'באחד הפסוקים הבאים'. ראוי לבדוק ממתי התחיל לשמש במשמעות הרווחת היום. השווה ההגדרה במילון בן-יהודה (רק "במקום אחר"), אבן-שושן (שתי הגדרות: "במקום אחר" ו"בהמשך הדברים") ורב-מילים (רק "בהמשך הדברים"). בכל אופן, ברש"י מתועדים (גם בדפוסים) כמה וכמה מקומות כאלה ש"להלן" פירושו "לעיל".
אני מביא כאן שתי דוגמאות מובהקות מספרות חז"ל [כאן צילם שתי מובאות ממאגר המילון ההיסטורי.]
בברכה חמה, אריאל
כתיבת תגובה