על הצורה "תליי חיין" בשיר על יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי.
מנחם: בגליל בתל חי – כתב אבא חושי ללחן עממי ושר שמעון ישראלי. י"א באדר היום – שבו מציינים את הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי. כאן מנחם פרי ורא"ר. על מצוקת הנשק בתל חי זעקו אנשי היישוב מעל דפי "הפועל הצעיר" שהם זקוקים לנשק כבד, ואמרו: "בלי זה יכולים הם [הבדואים] לעשות מכל תְלָיֵי-חיים שלנו תל מות אחד". מהו, רותי, הצירוף הזה – "תליי חיים".
רותי: "תליי חיים" נכתב בעיתון במירכאות, ללמדנו שזה ביטוי מלאכותי, שחודש לצורך הכתיבה הנרגשת.
השם תל חי ניתן ליישוב הקטן בשל דמיון הצליל לשם הערבי של המקום – טלחה. תל הוא גבעה מלאכותית, בדרך כלל גבעה הנוצרת מיישוב שחרב. "תל עולם" בתנ"ך הוא תל שחורבותיו עומדות לנצח, ולעומת זאת מקום ה"עומד על תלו" הוא מקום חי שאינו נחרב. בלשון חכמים נטבע הביטוי "תלי תלים" – שפע של דברים, וכאן כבר אין תל של ממש: "תלי תלים של הלכות", למשל. "תלי תילם" אמרו, וכך אנחנו אומרים גם היום, אבל אנשי תל חי הנואשים כתבו "תליי חיים" – כאילו לא ראו כאן את המילה 'תל' לעצמה, אלא את הצירוף כולו "תל חי", וריבו אותו בצורה: תליי חיים. תלָיי ולא תִלי – כאילו המילה איננה תל אלא תלי או תלי – מקום איסוף החצים. תליי, כמו גדיי דליי. "תליי חיים" ו"תל מוות" – מטבעות לשון של מתיישבי תל חי הנואשים.
מנחם: י"א בּאדר – תשעים ושתיים שנה לרצח טרומפלדור וחבריו. רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה