וגם: פרשן – מפרש או מפרשן, קמצן – מקמץ או מתקמצן?
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. רותי, בעבר היו מפרשים והיום מפרשנים – מה מקומו של ה"פרשון" הזה?
רותי: נכון – בראשית היה הפירוש: רש"י, רד"ק ועוד אחרים פירשו את התורה, והם נקראים עד היום פרשנים. שנים רבות לא היה כל קושי במערכת הזאת: הפרשן מפרש. אבל בשנים האחרונות התחילו לגזור פועל חדש מן המילה פרשן – לפרשן. התופעה הזאת קרתה גם במילים אחרות: הקמצן מתקמצן, היחצ"ן מייחצן והמאכל הגורם לתיאבון – מתאבן. בכל אלה הנו"ן שבמקורה איננה שייכת לשורש, מצטרפת לשורש ונוצר שורש חדש של ארבע אותיות.
מנחם: נדמה לי שגם לתבלן שייך לקבוצה הזאת.
רותי: נכון, כאן יש סיפור היסטורי: תבלין היא מעיקרה צורת רבים בשפה הארמית. רבים של המילה תבל. "תַּבְלִין נִדּוֹכִין", כתוב במשנה: תבלין כאן – צורת רבים. אבל מאחר שהצורה הארמית לא הייתה מובנת, כי בעברית היינו אומרים תְּבָלִים, ראו בה צורת יחיד, הוסיפו על גביה את סיומת הרבים והתקבלה צורת רבים חדשה – תבלינים. אבל בשנים האחרונות, כמו שאמרת, קורה דבר נוסף: מן המילה תבלין גזרו – לתבלן. כאן אין ספק שדי לנו במילה מתובל ואין צורך ב: מתובלן. 'מתאבן' לעומת זאת – כנראה מילה הכרחית, כי לא נוכל להסתפק ב- מתאב, מתיאבון. גם הפועל לייחצן – קשה לומר במקומו: לייחץ. אבל "מתקמצן", וגם "לפרשן", נראה לי שהן יפות ללשון הדיבור בלבד, ובלשון מכובדת נעדיף לומר: להתקמץ, וגם: לפרש.
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה