על המילים: מן, מנה, מינון, מינוי, למנות, מניין, מניות.
@yiramne משיב/ה ל-@shazarschool_ מנה ומן שאכלו בני ישראל במדבר – יש קשר? (פרשת בהעלותך) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #השפה_העברית #דקדוק #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרבמדבר #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #מנה #מן #אטימולוגיה #גיזרון #חלק #מנתמשכל #מנתדם #מינון #למנות #מניין @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
מן שאכלו בני ישראל במדבר ומנה – יש קשר?
מן הוא הצמח שאכלו בני ישראל במדבר, וגם בערבית יש מילה דומה (مَنُّ) מַןֻּ.
בפסוק: וַיִּרְ
הם לא ידעו מה הצמח הזה ולכן אמרו מָן הוּא – מן צורה עתיקה של מה (וכך גם בעוד שפות שמיות אחרות כמו: אוגריתית, ארמית-סורית).
מנה אינה קשורה למילה מן, אלא משמעה חלק, הקצאה, ובעיקר של מאכל,
ומכאן:
- מנָה – החלק שמקבלים בארוחה, ובתנ"ך הכוונה בעיקר לחלק מהקורבן, כמו: וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים… וְהָיָה לְךָ לְמָנָה, ומכאן גם: משלוח מנות. ובימינו: החלק בארוחה – מנה ראשונה, שנייה וכו', אבל גם חלק שאינו קשור לאוכל: מנת דם, מנת משכל, ומכאן גם: מינון – חלוקה למנות, קביעת המידה.
- מנֶה – יחידת משקל או מטבע. כנראה זה השם כי מדובר בחלק ממשקל מלא, ולפי הסבר אחר מנֶה היא מילה שאולה.
- לִמנות – לספור, כי כשסופרים מקצים את הנספר.
- לְמַנות מישהו – להקצות אותו לתפקיד.
- מניין – במקור: מִספָּר, כמו: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמניין. וגם מניין במשמעות הרווחת בימינו: עשרה אנשים הנדרשים לתפילה בציבור – עשירי למניין.
- מניות – חלק מסוים מהון של חברה מסחרית. ופה קרה דבר מעניין ועליו ארחיב בסרטון הבא. שווה לעקוב. התשואה שלכם מובטחת.
כתיבת תגובה