מקרי אלימות או מעשי אלימות – על ההבדל בין מעשה ובין מקרה.
רותי: שלום לאבשלום קור –איש גלי צה"ל: עמית וידיד.
אבשלום: שלום רות אלמגור-רמון – יועצת הלשון של רשות השידור.
רותי: תרומתנו ליום השידורים המשותף של קול ישראל וגלי צה"ל לציון המאבק באלימות תהיה בהבהרת הגבול שבין מקרה למעשה. מקרה הוא אירוע הנעשה בלא כוונה, בלא סיבה נראית לעין.
אבשלום: לאחר שהיה ארון האלוהים – הארון שבו נשמרו לוחות הברית שבעה חודשים במחנה הפלשתים והביא עליהם אסונות לרוב, הם מתלבטים מה לעשות בו, ומחליטים לרתום אותו עמוס מתנות לאלוהי ישראל לשתי פרות עלות – שלא היה עליהן עול – ולהניח להן ללכת בלי שום הכוונה.
רותי: ואז יראו – אם ילכו הפרות לבית שמש, סימן הוא שכל הפגעים הם מעשה אלוהים, "ואם לא", כתוב בספר שמואל: " וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנו".
אבשלום: מקרה אפוא – אין בו כוונה, אין בו תכנון – הוא קורה. ואילו דבר הנעשה בכוונה, או בהכוונה – הוא מעשה: גם טוב וגם רע: מעשה בית דין, וגם: מעשה פילגש בגבעה.
רותי: אלימות איננה מקרה אלא היא מעשה. לכן חשוב, ולא רק מצד הלשון, שנדגיש את העניין בניסוחינו ונאמר: מעשה שוד, מעשה רצח ומעשה אלימות. תודה אבשלום שהתארחת אצלנו.
כתיבת תגובה